הורות

96 10 36
                                    

נ.מ. אדם

"אנחנו נאחר!" צעקתי לאית'ן ותוך כדיי התלבשתי. "אני שניה יוצא!" הוא צעק מהאמבטיה.

עוד רבע שעה אנחנו אמורים להגיע ליו איי לעזור לקאי לארוז את הדברים. העיקרון היה שהתלמידים לא יתעקבו ביום האחרון ללימודים כי כתבים ינסו לדבר איתם ולצלם אותם כשהם יצאו ותוך כדיי להיות עם הדברים שלהם זה פחות כדאי.

"יצאתי" אית'ן אמר וסגר את הדלת של המקלחת בחדר שלנו. "מזל טוב. תתלבש כבר!" אמרתי לו ונעלתי נעליים.

"בסדר רגזני" הוא מלמל לעצמו והלך לארון שלנו. "מהר" זירזתי אותו ויצאתי מהחדר.

"לאן אתה חושב שאתה הולך?" אית'ן שאל אותי כשיצאתי "להכין קפה!" צעקתי לו והלכתי למטבח.

הרתחתי מים והוצאתי את הקפה מהארונית במטבח ושמתי בכוסות עם המכסה של שנינו וחיכיתי שהמים יגמרו לרתוח.

"אתה לחוץ" אית'ן אמר וושב מולי על האי. ברור שאני לחוץ! למה שאני לא יהיה?

"מה יש?" הוא שאל אבל המשיך לשבת. הוא יודע מתי אני צריך את המרחב שלי. זה אחד הדברים שאני אוהב בו. הוא תמיד יבין אותי.

"מה אם היא תתביש בנו?" שאלתי בשקט. "קאי? בנו? אתה היית איתי בכח השיחות שהיא היתה צועקת לחברות שלה 'אבא ופאדרה התקשרו צ'או!' והולכת? אם היא הייתה מתביישת בנו היא לא הייתה מזכירה את זה שאנחנו זוג גיי כל פעם מחדש" אית'ן אמר לי בחיוך חצי מגחח.

הוא צודק. אני סתם פרנואיד. "אבל אני מבין מאיפה זה מגיע" הוא הוסיף ונאנח.

***

כשהגענו ליו איי חלק מההורים כבר היו עם הילדים שלהם בתוך הרחבה שמחוץ לבית הספר.

מדהים שאני נחשב לאבא שלה, אבל לקחתי אותה רק פעם אחת לבית הספר.

"אתה רואה אותה?" אית'ן שאל ונעמד מאחוריי. "לא.." אמרתי והמשכתי לחפש את הקאי בין כל הילדים.

"הי!" ילדה עם שיער וצבע גוף ורודים התקדמה אלינו. "אתם האבות של קאי נכון?" היא שאלה בחיוך

"כן" אית'ן אמר וחייך אליה בחזרה. "אני מינה" היא חייכה וסימנה לנו לבוא אחריה.

"קאי צריכה לבוא כל רגע, היא התעוררה רק לפני חמש דקות" היא גלגלה עיניים.

"למה יש לי הרגשה שאת מעירה אותה הרבה?" אית'ן שאל והרים גבה "אתה לא יודע כמה אתה צודק" היא נאנחה.

אני בחיים לא אבין איך כל כך קל לו ליצור שיחות עם אנשים שרק באותו הרגע הוא הכיר"מינה!" משהו צעק לה והלך בעצבים אליה.

My Angel- לא תשברו אותיWhere stories live. Discover now