נתתי לפאדרה ואבא לדבר עם שאר ההורים במטבח בזמן שהסתכלתי עליהם מרחוק. קאיה הייתי ליד הרגלים שלי וסתם הסתכלה על האנשים.
לקח להורים כמה שעות להתרגל אליה ויש כאלו שעדיין לא, אבל קאיה לפחות התנהגה יפה, מה שאומר שהיא לא קפצה על יותר מידיי אנשים.
הבנות היו עם ההורים שלהם ודיברו איתם בהתרגשות על מה שזה לא יהיה
"הי, קאי נכון?" משהי שאלה אותי. הסתובבתי לכיוון הקול, ולא לקח לי הרבה זמן להבין שזאת אמא של קוטסקי. עיניים אדומות, שיער בלונדיני קוצני. קוטסקי הוא היא בבן.
"כן" עניתי. "מיצוקי. ידועה גם בשם מכשפה זקנה" היא אמרה בחיוך.
"כן, אני יודעת" עניתי וחייכתי אליה בחזרה. "אז, איך אתם?" היא שאלה בהתעניינות וזרקה מבט לקוטסקי "מהבן שלי לא תצא אפילו מילה לגביכם" הוא הסבירה
"את האמת שאני וקוטסקי נפרדנו לפני חודשיים" עניתי בלי רגש "אמרתי שלא תצא ממנו מילה לגביכם" היא אמרה ביאוש.
משכתי כתיפיים. אין לי באמת מה לעשות לגבי זה. "מה הוא עשה? אני אחטיף לו." היא אמרה בכאס.
"זה פשוט לא עבד יותר בינינו. לא משהו מיוחד" אמרתי. אם כמה שאני שונאת אותו עכשיו, אני לא לגרום לריב בינו לבין אמא שלו.
"בטוח? כי אין לי בעיה להרביץ לו" היא אמרה ברצינות. "זה בסדר" אמרתי עם חיוך קטן והסתכלתי לכיוון של אדם ואית'ן
"אני יכולה לשאול אותך משהו?" היא שאלה. "בטח" עניתי והסתכלתי עליה בחזרה. "בכיתה י' קוטסקי היה נעלם הרבה מהבית. הוא היה בא אליך?"
"כן" הנהנתי. "הוא בא כמעט כל יום" הוספתי. "הוא לא אמר לנו כלום אבל אחרי שראיתי את הראיון שלך ואמרת שאתם זוג זה התחבר לי."
"הוא לא סיפר לך?" התפלאתי "קוטסקי לא מספר לנו כלום" היא אמרה ביאוש. "והוא בוהה בך" היא הוסיפה והסתכלה מאחוריי
"אוליי הוא לא מספר לי הרבה אבל אני יודעת שהפרידה הזאת כניראה הייתה חד צדדית." היא אמרה והסתכלה אליי בחזרה, כיאילו הוא רומזת של איזה צד.
"הפרידה הזאת קרתה בגללו." מלמלתי. "ידעתי" היא נאנחה. "אני רואה מה הוא מוצא בך. ואני יודעת שבגלל שאני אמא שלו את לא תאמיני לי, אבל תני לו עוד צאנס. הוא לא יאכזב אותך הפעם" היא אמרה לי עם חיוך קטן, והלכה.
***
"מה יש ילדונת?" אבא שאל כשראה אותי יושבת על הדשא ומסתכלת על השמיים שהשתנו מסגול לכתום.
הוא ופאדרה אמורים ללכת עוד מעט. פאדרה כבר לקח את הדברים שלי למכונית כמו שאר ההורים וכולם עכשיו נפרדים.
"דברתי עם אמא של קוטסקי" מלמלתי "ו..?" הוא שאל והתיישב לידי. "היא אמרה לתת לו עוד צאנס"
"תיראי. קוטסקי עשה לך טוב. אני חושב שאת צריכה לתת לו להתקרב קצת ואז תישאלי אותו. אני בטוח שהוא לא יתעלם ממך" הוא אמר
"אוליי" מלמלתי. "הינה שניכם!" שמענו את פאדרה מרחוק. "מה האומללות? את לא רוצה שנלך?" אית'ן שאל בציניות אבל אז הוא ראה את הפרצוף שלי.
"נדבר באוטו" אבא אמר לו כשהוא בא לשאול מה קרה . שלחתי לו מבט שאמר 'תודה' הוא רק חייך אליי. "לילה טוב ילדונת. נדבר" אבא אמר ומשך את פאדרה מהיד.
אין לי כח עכשיו לפרידות והוא מבין את זה. אני רק רוצה לישון וזהו.
***
בימים הבאים הפסקתי להתנהג מגעיל לקוטסקי. עברתי לידו ולא עשיתי עיקופים כדיי להגיע למקום שלי בכיתה. התנהגתי אליו כמו שאר הבנים.
כשהוא נעץ בי מבטים פשוט החזרתי לו מבט רגיל. ראיתי שהוא לא מבין מה עובר עליי אבל ניראה לי שהמצב נירגע קצת בינינו.
נשכבתי על המיטה שלי. נשארו לנו רק עוד ארבעה ימים ללימודים. זה אומר עוד שבוע בדיוק הטיסה לארצות הברית לתוכנית הראלטי המטופשת הזאת, שאני ממש לא שמחה שאני הולכת אליה.
"קאי?" שמעתי את מינה מעבר לדלת. "מה?" שאלתי. "אני נכנסת" היא הודיעה ונכנסה עם חבילות שוקולד ביד.
"ספרי לי הכל. את מתנהגת מוזר לקוטסקי ושמתי לב לזה, כלבה! העלמתי עין כי חשבתי שיש לך חום" היא אמרה והתיישבה לידי. גלגלתי עיניים אבל לא יכולתי לעצור את החיוך. "אין לך, נכון?" היא אמרה ובדקה את המצח שלי
"אני דיברתי עם איא של קוטסקי" אמרתי וחתכתי שורה מהחפיסת שוקולד.
"נו..." מינה זירזה אותי "אני חושבת שאני אתן לו עוד צאנס" אמרתי והכנסתי את הכל השוקולד לפה.
מינה הסתכלה עליי רגע, לא בטוחה עם אני צינית או לא. "אני רצינית לגמרי מינה." הוספתי בפה מלא בשוקולד.
"אנחנו בטוח מדברות על אותו הבן אדם?" היא ווידאה. "כן כן מינה. אנחנו מדברות על קוטסקי." גלגלתי עיניים
"טוב בסדר" היא אמרה בכאס "אבל אני נשבעת שאם הוא יפגע בך שוב, אני מחמצנת לו את הפרצוף!"
סליחה שזה ממש קצר, אוליי יעלה היום עוד פרק
YOU ARE READING
My Angel- לא תשברו אותי
Fanfictionספר רביעי. (ספר ראשון- 70% מלאכית 30% שדה-My Angel ספר שני- גיבורה קטנה של(נו)י -My Angel. ספר שלישי- My Angel- השמיניה והזאתי) הסיפור קופץ שנתיים מסוף הספר הקודם, כלומר לסוף כיתה יב של קאי. בשבועיים האחרונים ללימודים, כמובן כמו בכל שנה, בסוף הלימ...
