Chapter - 33

107 9 18
                                    

נ.מ פליקס

התעוררתי למראה ריק של הצד השני במיטה.
עוד פעם הוא הלך לעבודה שלו?
יכול להיות. אני צריך זמן להתרגל לזה.
ירדתי מטה לסלון הבית שאני בקושי זיהיתי מרוב שהייתי מטושטש.

"היון?" פקחתי את עיניי לגמרי והופעתי לראות את היונג'ין במטבח והתקדמתי אליו. הרצפה המכוסה שטיחים נעימים לרגליי חסרות הגרביים.

"היונג'ין?" המטבח נראה מבולגן מעט,צלילי פכפוך נוזלים נשמע מהטלוויזיה,ריח טוב של אוכל והבושם של היונג'ין התערבבו באוויר והבית נראה יותר מוצל וחשוך.

"הו,שלום אדוני. תוכל לשבת בכיסא ולמיין בתפריט מה תרצה לאכול ולשתות.
כמה תהיו?" היונג'ין לבש סינר ואוחז בתפריט שהביא לידיי. התעוררתי מההפתעה שנקלעתי אליה והתיישבתי בכיסא באיטיות,מרגיש מוזר ומכובד למדי.

"נהיה שניים אדוני המלצר הנחמד."
היונג'ין פלט גיחוך והמשיך במטבח.
אנחנו מעמידים כרגע פני אורח ומארח..?
זה נחמד. מרגיש כמו מסעדה. מסעדת הוואנג,מקום רק לחתיכים בלבד. טוב..חתיך בלבד.
מיינתי בתפריט המגוון והיו מלא מאכלים כתובים שהופתעתי שהיונג'ין אכן מסוגל לבשל אך אני שמח שהוא מכין עבורי את כל זה.
זה רומנטי ומרגש..עוד צד שחשפתי בהיונג'ין.

"בבקשה אדוני. האוכל מוכן עם שתייה בצד."
היונג'ין הניח על השולחן המורחב מלא סוגים שונים של אוכל שאהבתי ויותר מכל,עוגות אורז.
היונג'ין הניח לבסוף מהמגש בקבוק יין לבן ושני כוסות זכוכית גבוהות.
אפילו לא ביקשתי אוכל ספציפי והוא הניח על השולחן אוכל שאהבתי מבלי לשאול אותי.
ואני אוהב את זה.

"תודה רבה לך אדוני הנחמד. הייתי מחמיא לך,אבל יש שמועה שחבר שלי נורא קנאי ורכושני.." סיימתי את המשפט עם קריצה קטנה כלפיו ולעומת מה שחשבתי,הוא לא שמח מכך.

"יש לך חבר שאתה יודע שהוא קנאי ורכושני כלפיך,ובכל זאת קרצת לי?!"
פאק,הוא לא רציני.

"אתם די דומים." פלטתי ללא מחשבה והיונג'ין רק גיחך. הוא סידר את האוכל במטבח בארגון וחזר לשולחן והתיישב מולי.

"חבר שלך לא נמצא כנראה אז אחליף אותו."
היונג'ין לבש גופייה וג'ינס רופף בצבע אפור בהיר בזמן שאני בקושי לבוש יפה ונקי.
היונג'ין פתח את בקבוק היין הלבן ומזג לשני הכוסות כמו ג'נטלמן אמיתי.
זה כל כך עושה לי את זה..

"לבריאות נסיך." היונג'ין רכן אל פניי והתכוונתי גם לנשק אותו אך נזכרתי שלא צחצחתי שיניים וכמו אידיוט ירדתי לסלון במהירות ולא עליתי בחזרה לצחצח שיניים.
דחפתי אותו בעדינות ללא הסבר והוא היה נראה מבולבל אבל הוא חזר לחייך ולמקומו.

"הכל טוב בייב?" אוי,התגעגעתי לכינוי הזה.

"כן." לא. אדוני אני חושש שלא נתנשק במהלך היום הזה מרוב שאני מסריח,ואני לגמרי רוצה שנתנשק ברגע הרומנטי והקסום הזה!
אני מאוכזב מעצמי.
אבל יותר מהיונג'ין שמסתיר ממני דברים ועד עכשיו לא מספר לי על זה כלום.
לא כדי שאזכר בזה עכשיו,במיוחד ברגע הגאוני והיפה שלנו.

will you stay by my side? 2Where stories live. Discover now