Chapter 24

88 11 13
                                    

「כעבור שלושה שבועות.」

נ.מ ג'ונגין

"אבל זה היה חשוב לי וגם לך!"
לפני שנתיים סבתא של מייקל נפטרה והדבר האחרון שהיא כתבה בצוואה שלה לפני שנפטרה זה שיש טבעת שעוברת דורות שעברה למייקל.
סבתא שלו ואני התחברנו נורא והיא לא הפסיקה לוודא לפני מותה שאני אקבל את הטבעת.
היא נחה על אצבעי עד שאבדה לי ונורא אהבתי את הטבעת. היא נחשבת כטבעת נצח.

"ג'ונגין זה לא כל כך חשוב. מה אתה רוצה שנעשה עם זה? אתה זוכר איפה בפעם האחרונה הנחת אותה?" מייקל רק קיפל את הבגדים שלנו והכניס לארון בקושי מביט בי.
איך הוא יכול להגיד שזה לא כל כך חשוב?
זו המזכרת האחרונה שנשארה מסבתא שלו.

"כל הלילה חשבתי על זה ונזכרתי שכשהתקלחתי בחופשה שהאן ארגן לנו,הורדתי אותה ושמרתי אותה בקופסה בארון תרופות אבל אני לא בטוח."
מייקל הביט בי המום וכאילו ניסה לחשוב.

"אתמול כששכבנו נזכרת בטבעת? לא מכבד את סבתא."
הוא אמר בצחקוק וגיחכתי אבל במהירות החלפתי הבעה לרצינית.

"אז אני רוצה שניסע למקום ההוא ונבדוק במצלמות האבטחה איפה שכחתי אותו."
ראיתי שמייקל היסס אז הוצאתי את הנשק הסודי שלי.
חייכתי אליו בהבלטת שפתיים והתחננתי אליו עם עיניי. הוא נאנח וחייך. ניצחתי!

"בסדר,ניסע עכשיו כי יש לי תכף עבודה."
עברתי את המיטה וקפצתי על החתיך שלי לחיבוק.

-

"אני חושב שזה המקום לפי הזיכרון שלי."
יצאנו מהרכב,מייקל הוציא את המפתחות שהיו במקומן ונכנסנו למלון. הגענו לקבלה ובחנתי את הסטייל של האנשים שעברו ללא סיבה.

"שלום,תרצו עזרה?"
בחורה שכנראה עובדת כאן לפי המדים שאלה ומייקל הנהן.

"אנחנו התארחנו במקום הזה לפני חודשים והחבר שלי איבד חפץ חשוב כאן. נוכל לקבל גישה למצלמות?"
מייקל ניסה להיראות משכנע מאשר סקסי בעיניי וממש התחנן לה. הבחורה נראתה מהוססת.

"אני אשאל את הבוס שלי." מייקל הנהן ושלח אליי חיוך מרוצה. היא התקשרה דרך הטלפון שלה לבוס שלה והסבירה את העניין וחיכינו עד שתסיים.

"אוקיי,הוא אמר רק בנוכחותי ואני מקווה שאתם זוכרים את אותו היום."
הנהנו במרץ. עברנו את הדלפק שחצה בינינו ולבינה והתקדמנו אחריה אל המחשב שריכז את כל המחשבים.

"זה היה לפני כמה חודשים במצלמת A בבוקר."
מצלמת A שידרה את החדר שלנו והבחורה ההיא נתנה למייקל את הגישה לבדוק כל דקה ודקה.

"אני הולכת לשנייה,אל תפרצו לתיקים אישיים."
הבחורה הבחינה בטלפון שלה והלכה מבלי לחכות לתגובה שלנו. מייקל נתן לי להתיישב עליו כי הוא התיישב על הכיסא מול המחשב.
דילגנו ממצלמה למצלמה,הבחנתי בהיונג'ין וקול צפצפני שוכבים..? איכס.
דילגתי במהירות למצלמה אחרת של אותו החודש וזה היה של ג'ף ופליקס. הם התמזמזו הרבה..

will you stay by my side? 2Where stories live. Discover now