Chapter - 2

122 11 45
                                    

נ.מ פליקס

"ג'ון ג'ף וליי יונגבוק לקום!!" צעקה מתחת לביתי נשמעה לפתע. שפשפתי את עיניי,ראיתי שג'ף עוד ישן ולא הבנתי מאיפה הצעקות האלו.
אתמול בלילה אני וג'ף שכבנו והוא פשוט פירק לי את כל האגן התחתון אז בטח אצלע כל הטיול.
אני צריך לבקש מהאן פטור?

צלעתי מהמיטה עם מכנס ומתחתיו בוקסר שאני בטוח שג'ף הלביש אותי באמצע הלילה ופתחתי את הדלת.

"זוהי קריאה אחרו- בוקר טוב ליקסי איך עבר עליך הלילה?" האן שאל בציניות. אחזתי בגבי התחתון וצלעתי פנימה יותר לבית בחיפוש אחר חולצה,האן נכנס גם לביתי.

"קשוח אני רואה." גיכחתי פתאום בהבנה.

"האן,כמה זמן לא הזדיינת?" האן לא טיפוס של סטוצים ושל לילה אחד. הוא בחור של רומנטיקה וזוגיות יפה,האן יצא לדייטים במהלך השנים האלו שזה הסתיים במיטה אך לאחרונה הפסיק לעדכן על הדייטים שלו.

"חטטן." הוא גלגל עיניים והתעלם.

"מה אתה עושה פה בכלל?" שאלתי כשהבנתי שהוא זה שקרא לנו בבוקר. לבשתי חולצה שגדולה עליי בכמה מידות.

"מה אני עושה פה? אידיוט יש לכם חמש דקות להתארגן לא כולל סקס לרדת לפה! ההסעה מחכה לכם גאון." פאק. עליתי מהר בצליעה כמה שניסיתי למהר לחדר ולמזלי הרב ג'ף כבר התארגן
והרים את התיקים והמזוודות.

"נסיך עדיין כואב לך? באמת שניסיתי להיות עדין." זה נקרא להיות עדין?! הפניתי את מבטי אל ישבני. זה פאקינג כואב אבל היה שווה את זה.

"פליקס,אני לא חושב שיהיה לך זמן לצחצח שיניים אז תיקח מהשידה שלי מסטיקים בטעם מנטה אם אתה רוצה. למרות שאתה לא צריך והטעם הטבעי שלך טעים." ג'ף קרץ ולאור הבילוי הליילי שלנו
הבנתי את הרמיזה. לקחתי את המסטיקים מהשידה ולעסתי שני מסטיקים. סגרתי את החפיסה והשארתי אותה זרוקה.

"קדימה!" קולו של האן התחזק ונשבר וצחקקתי עליו מעט בליבי. ירדנו במדרגות במהירות עם כמה שאני ניסיתי לא לצלוע. יצאנו מהבית עם האן שגוער בנו ולא שכחתי לנעול את הבית.

"תיכנסו כבר כולם פה." מרגיש כמו טיול שנתי והאן הוא המדריך המעצבן שאף אחד לא סובל.
ברגע שעליתי על ההסעה ראיתי שכל החבורה נמצאת מבלבד היונג'ין.

"מחפש את הוואנג? הוא יגיע ברכב שלו בנקודת המפגש כי אין מקום פה לעוד אחת."
הנהנתי בהבנה והתיישבתי ליד ג'ף במושב
האחורי. חשתי הקלה שלא אצטרף לפגוש אותו עכשיו. בינתיים אצטרך להבין איך להתמודד איתו
בפעם הראשונה שאפגוש אותו.
מינהו סיבב את ראשו והבעת פנים משועשעת.

"הזמר המפורסם. למה אתה צולע?"
הובכתי ונהייתי אדום מהמבוכה שחשתי.
לפתע זה היה נראה שמינהו הבין לפי המבוכה.

will you stay by my side? 2Where stories live. Discover now