נ.מ האן
התעוררתי והתכרבלתי יותר ויותר במיטה עליה נשארו ניחוחות שהזכירו לי את פליקס.
פקחתי את עיניי והזדקפתי. מתחתי את גופי ופיהקתי פיהוק מצמרר ועדין. התגעגעתי לישון ככה כל כך רגוע ושליו. מבלי לפחד ששוב חבורה של חרמנים יתקתקו לי בדלת.
יצאתי מהמיטה ואז מהחדר לבדוק האם היונג'ין התעורר כבר.
נכנסתי לסלון המפואר והגדול שלו וראיתי רק ארוחת בוקר על השולחן מול הטלוויזיה שלו עם פתקית קטנה.
'יצאתי לעבודה. תאכל את ארוחת הבוקר שלך!
אני אבדוק אם השארת כשאחזור. אגב,החפצים שלך הגיעו הם אצלי בחדר.'
להיונג'ין כל כך אכפת ממני ומשמח אותי לדעת שהדבר הראשון שעשה אחרי ששמע את הסיפור הזה,הוא רק חשב על איך לעזור ולהגן עליי.
זה יותר מדי עבורי לתת לי לגור תחת גורת הגג שלו.
עליתי במדרגות במטרה להגיע לחדרו ונכנסתי לחדר היפה והגדול של היונג'ין. לא כל כך השתנה אבל נוסף שולחן עבודה עליו מחשב ומלא דברים.
פתחתי את ארונו הגדול וראיתי על רצפת הארון ארגזים ששמי מוכתב עליהם. חקרתי מעט את בגדיו של היונג'ין וראיתי דף מקופל תחת החולצות הלבנות המכופתרות שלו.
זה לא ענייני לחטט אבל אני סקרן מדי.
פתחתי את הדף המקופל ורוך ורגש חדר לליבי.
תמונה של פליקס ישן לו על החזה חשוף ועייף והיונג'ין מנשק את קודקוד ראשו. זה ברור לעין שהתמונה צולמה מלפני חמש שנים.
קיפלתי אותה חזרה והכנסתי אותה. אחזתי בארגזים שלי המוניים אחד על השני והנחתי שזה יהיה כבד,אז גררתי את הארגזים על הרצפה עד שהנחתי אותם בפינה קטנה בחדר שעכשיו..שלי.
הטלפון שלי צלצל על המיטה והתקדמתי לראות מי מתקשר אליי.
"בייבי בוקר טוב,איך אתה מרגיש? כואב לך משהו? אכלת? היונג'ין דואג לך? אתה בסדר?"
לא הספקתי להגיב ולאחל בוקר טוב למינהו וכבר נטפלתי בשאלות ששימחו אותי לדעת שמינהו לא ישכח אותי כל כך מהר רק כי אני לא גר איתו.
"בוקר טוב מינמינ. אני בסדר גמור ולא כואב לי שום דבר,היונג'ין דואג לי נורא טוב ואני לא הספקתי לאכול." אמרתי בכמעט לחישה ורוך מובהר בקולי.
"מעולה. אני כל כך מתגעגע אליך. אני צריך אותם לצידי,לידי,להתעורר בבוקר ולהסניף את הריח שלך ולא את של סוני ולקום עם שיערות בפה."
צחקקתי קצת וחייכתי חיוך רחב שאימץ את כל שריריי.
"אני גם מתגעגע אליך. אני לא אגור פה לנצח או משהו כזה..אנחנו נגור ביחד."
"אני גם מתגעגעת אליך!" שמעתי צעקה נשית חזקה שבקע מהטלפון וזיהיתי כבר את ליסה.
מינהו וליסה עדיין שמרו על קשר וזה משמח אותי.
"גם אני אלייך ליסה. תבואו לפה!" הצעתי בנחמדות כאילו הזמנתי אותם לבית הפרטי שלי.
"היונג'ין ביקש שלא נגיע בזמן הקרוב בשביל שתתרגל אבל נגיע לקראת הערב."
למה הוא ביקש את זה מהם? הבית ריק,זה רק אני והוא..אולי כי הוא לא אוהב אנשים שמחכים לו בבית?"
YOU ARE READING
will you stay by my side? 2
Romanceהחלק השני של הספר 「'will you stay by my side?'」 לאחר שפליקס גילה על ההתערבות של היונג'ין עם חבריו הוא הדחיק וגדל עד כדי כך שגר בווילה ענקית עם בן זוגו. פליקס זמר סולו עשיר ומצליח בן 22 נמצא בזוגיות מאושרת עם ג'ף. היונג'ין לא התקדם. נשאר עמוק בפצע ה...
