ישבתי על המיטה הנוקשה, אני לא מאמינה שהוא באמת כלא אותי פה, אני לא מאמינה שהוא באמת הצליח.
״את מי יש לנו פה?״ שמעתי קול משועשע מאחוריי.
״פרינסס תסתובבי״ קול קשוח דיבר.
בלעתי את רוקי בכבדות, והסתובבתי חושפת שני בחורים, אחד מהם היה עם שיער חום בהיר חלק, מראה כמה קעקועים עם חולצתו הגזורה ועגיל כסוף שנראה על אוזנו.
לשני מביניהם היה שיער שחור, כל כך הרבה קעקועים נראו עליו, היה קשה לראות חתיכה אמיתית מהעור שלו.
הוא לבש גופיה שחורה והיה לו עגיל נעוץ בגבה.
״הילדה החדשה״ הנער בעל השיער השחור דיבר בחיוך שחצני, הוא ליקק את שפתו התחתונה ועיניו בחנו כל חלק בי.
״אני מקווה שתהיי טובה, הקודמת.. היא.. עשתה לנו קצת בעיות״ הוא המשיך לדבר בקול צרוד.
נבהלתי מדבריו, קמתי מהר על רגליי, מסיטה את שיערי לאחור.
״תתרחק זאין״ אמר הנער בעל השיער החום.
הנער המאיים, זאין, זז לכיווני וחיוך מרושע זרח על פניו.
״את כל כך יפה״ הוא גיחך מגיע קרוב אליי.
יכולתי להרגיש את נשימותיו, הוא התקרב אל אוזני.
״מממ״ הוא המהם ונישק במהירות את צווארי ״הדברים שהייתי עושה לך״
התרחקתי מהר ממנו, נדחקת לקיר.
״ילדה רעה, אני אצטרך ללמד אותך לקח״ הוא קרץ לי לפני שהסתובב.
הנער השני גיחך לפני שהביא את ידו לכיווני
״ליאם״
״מאדי״ לחשתי, לא מבינה לאן נעלם הביטחון העצמי.
שילבתי את ידיי בחוסר מעש ונשכתי את שפתי התחתונה כמו שאני עושה בדרך כלל כשאני מפחדת.
״עשר דקות לארוחת ערב״ נשמע קול של אישה ברחבי התא.
״הגיע הזמן״ ליאם נאנח והוריד את חולצתו, מולי.
זאין מיד הצטרף והשניים החליפו לגופיות אפורות.
״אז מאדי, מה עשית?״ ליאם המהם ובהה בי.
״כלום, למען האמת״ נאנחתי והתיישבתי על המיטה.
״מה?״
״ה..חבר שלי והידיד שלו היו סוחרים, יום אחד אותו הידיד רצח כמה אנשים ש״הפריעו״ לו בדרך. ו.. אני לא יודעת, הם רבו.
אז בתור נקמה לחבר שלי, ה״ידיד״ החליט להסגיר את עצמם למשטרה וגם לקשר אותי לכל העסק הזה״
״זאין, ליאם ו.. מאדי״ השומר חייך ופתח את השער.
יצאתי החוצה וישר שומר אחר הוביל את כולנו לחדר ענק.
״תעקבי אחריי״ ליאם לחש ועקף אותי, הלכתי בעקבותיו בקפיטריה המדכאת עד שהגענו לערימת מגשים, הוא לקח אחד והלך לכיוון מסילה בעלת שתי מוטות ברזל. שהזכירה לי את הקפיטריות בתיכון.
הרעש היה מזוויע, אני יודעת שכולם פה פושעים אבל איך יש להם כל כך הרבה כוח לצעוק.
כשסיימנו לקחת אוכל, הלכתי אחריו והוא הצביע על שולחן מסויים.
״זה תמיד ככה?״ שאלתי שהתיישבנו,
״את תתרגלי לזה״ הוא חייך וזאין ישר בא והתיישב.
גילגלתי את עיניי בייאוש, ״תראה לי מה יש לך!״ שמעתי קול גברי צועק מאחורי.
אני והבנים סובבנו את ראשנו לכיוון שני בחורים שהתחילו לריב באמצע החדר.
סטירות, אגרופים, בעיטות. ״אני לא יכולה לראות את זה״ לחשתי והפניתי את ראשי.
זאין וליאם גיחכו והסתובבו גם הם. ״אל תדאגי, זה דילן וריינולד הם רבים כל הזמן״ הסתובבתי שוב, רואה איך שני סוהרים חמושים מפרידים ומצמידים אותם לרצפה.
״שניכם הולכים לבור״ סוהר אחד צעק ושמע כתגובה, כמה אסירים צועקים.
״מה זה הבור?״ שאלתי את זאין וליאם שהתחילו לאכול, ״גיהנום״ זאין לחש.
״הבור זה סוג של כלא בפניי עצמו רק שהחדרים סגורים ומענים אותך שם״ ליאם אמר.
״הייתם שם?״ סקרנותי גברה.
ליאם הניד את ראשו לשלילה.
״פעם אחת״ זאין קרא.
באמת שלא רציתי לדעת על מה הוא היה שם, רק ידעתי שזה סיבה מספיק טובה כדי לא להתעסק איתו.
״הו נהדר״ ליאם לחש והסיט את מבטו.
הרמתי את ראשי ונחשפו לפני השולחן שלנו קבוצת בנות עם איפור מוגזם והבעות מחייכות.
״את הילדה החדשה? מאדי נכון? ״ אחת מהן, עם שיער שחור שאלה אותי בחושניות. ״כן״ לחשתי והבטתי אל ליאם, שחייך לסיטואציה המביכה.
״את מאוד יפה״ בת אחרת לחשה לעברי.
״ת..תודה״ היססתי לומר.
״נתראה מחר, בלונדי״ הבת עם השיער השחור לחשה והלכה משם עם כולן.
״תסביר״ אמרתי או יותר נכון דרשתי מליאם.
״את הרגע פגשת את הלסביות״
הרמתי גבה לעברו והוא המשיך להסביר בזמן שחיוכו של זאין גדל.
״לסביות הן בנות שעושות..״
״..אני יודעת מה הן לסביות ליאם״ קטעתי אותו וחיוך נגעל התפרש על פרצופי מהמחשבה שהוא עמד להמשיך את המשפט.
״אבל מה הן רוצות ממני?״
ליאם גיחך ״את צוחקת, את לוהטת בטירוף. בחייך, את הכי מתאימה להן״
״אני לא חושבת״ הסטתי את מבטי ממנו.
״הן לא יפסיקו את יודעת, הן תמיד מקבלות את מה שהן רוצות״ זאין קרץ ״גם אני״
|| אז זה הפרק הראשון, זה לא הרבה אבל העלילה מסתבכת בכל פרק ||
YOU ARE READING
LOCKED UP
Fanfictionהוא היה אכזר. הוא היה אלים. והוא גרר איתי למטה איתו. -ONE DIRECTION- •שימוש בשפה גסה• •תכנים מיניים• || קריאה מהנה || *הקריאה על האחריות שלכן*
