פרסי ג'קסון והשמורת

פרק 17- השיעורים...ותחרות ההכתמה

"מה רצית לשאול אותי?" שאלתי אותה בהתעניינות. "טוב...אז את כבר יודעת שהמועצה רצתה לבדוק אם הם אלפים. והסתבר שכן. אבל...היה ילד אחד...שהיה הידרוקונאי. (ה.כ-אם ככה רושמים...). והשליטה שלו פשוט הייתה...מטורפת. רציתי לדעת אם זה אפשרי?" שאלה אותי בהיסוס. "אני לא מאסטר בהידרוקאוניה אבל...לי היה קשה להגיע לבד לרמה גבוה. את יודעת...זאת הייתה הסיבה שגירשו אותנו." הרגשתי אשמה. כל פעם שאני מדברת על זה. 

כי...טוב, טאם לא היה צריך ללכת לאקסליום. או להיות מגורש. הוא עשה את זה בשבילי. ואני תמיד ירגיש אשמה על כך. סופי שלחה לי מבט מצטאר. קצת מרחם. לא אהבתי את זה שאנשים מרחמים עליי בגלל זה. אבל...אלה החיים אני מניחה. "אני מצטארת שהעליתי את הנושא. ותודה לין." היא אמרה לי וניתקה. 

**סוף פלאשבק**

עכשיו המורה מפרסי ליצור איש קטן. והוא עשה שני אנשים מתחבקים! אני לא יכולה לעשות את זה. מעניין מתי הוא גילה את היכולת שלו אם יש לו שליטה כזאת טובה. הוא בטח התאמן שנים. ועכשיו הוא עשה גל ענקי! והא לא התנפץ. עכשיו נראה שהוא טיפה יותר התאמץ. אני מבינה את זה. זה סופר קשה לגרום למים לצאת מהטבע שלהם. 

מיסטר אל גם ניראה מתרשם. ואז נשמע: "פרסאוס ג'קסון." ופרסי עיבד את כל הריכוז שלו. הגל התנפץ עלינו בדיוק שנשמע פיצוץ מכיוון פוקספייר. הגל שהתנפץ. העיף את מה שלא היה הדבר שקרה בשם של פרסי ממש רחוק. והדבר הזה התנפץ על העץ והתפורר לאפר. רק לאחר כמה שניות הבנתי שפרסי שינה את כיוון המים כדי שלא יפגעו בפוקספייר. 

ויפגעו בדבר הזה במקום. זה בטח לקח לו מלא אנרגיה. אבל הדבר היחיד שראיתי הם כמה טיפות זעה ממאמץ. הוא באמת שולט טוב ביכולת שלו. פתאום נשמעו מהרמקולים : "יום טוב לכולם, אנחנו נשמח שכל הרמות יבואו לאולם ספורט. תודה על ההקשבה." בטח יש תחרות הכתמה. פרסי נראה מבולבל. "בוא. אני יראה לך את הכיוון לאולם הגדול." אמרתי לו. ושנינו התקדמנו לאולם הגדול. 

☆☆☆☆☆☆☆☆

נ.מ קיף 

אתם לא תאמינו עם מי נתקעלתי בדרך. נתקלתי באחותי היקרה. "קיף? מה אתה עושה באזור של רמות האלית?" אנבת שאלה אותי. היא חכמה אם ידעה שאני לא אמור להיות פה. וברור שהיא ידעה להתמצא בפוקספייר. למרות שזה אמור להיות ממש קשה.

"אני רק הלכתי להביא משהו לווילי." שיקרתי לה. טוב...תכנית...פשוט לא סיפרתי לה את האמת. אחת התלמידות שם עצבנה אותי ממש. אז החלטתי להביא לה מתנה. כמה גולונים בלוקר. "טוב איזה מתיחה שלא תעשה...צריך ללכת לאולם הגדול. ויסימו לב אם לא תהיה. ככה שידעו שאתה עשית את זה. וככה שרוב הסיכויים שאתה תוכל לומר ביי ביי לפוקספייר."

וואו. היא באמת חכמה. היא הייתה יכולה לעזור לי במתיחות אם היא לא הייתה כל כך אנטי מתיחות. "אחד. איך ידעת שאני עושה מתיחה. שתיים בסדר...אני יעשה את זה אחר כך. " היא הנהנה. "לתשובה לשאלות שלך. אני מכירה תאומים שאוהבים לעשות מתיחות עשרים וארבע שבע. וחלק היו אליי. גם בחבר שלי. פרסי וחבר טוב שלו. ליאו. אוהבים מאוד לעשות מתיחות." הסבירה לי.