His angel [5]

לאונרדו (34)

התעוררתי ששמעתי את סקרלט צורחת ובוכה.
רצתי במהירות לחדר שלה והרמתי אותה עליי.
"ששש, מלאך שלי, את מוגנת. אני לא עוזב." היא בכתה חזק יותר והצמדתי אותה אליי. חיבקתי אותה בחוזקה ונישקתי את מצחה. "תפסיקי לבכות, סקאר.. זה היה רק חלום רע. רק חלום, בסדר? שום דבר מזה לא היה אמיתי," השכבתי אותה על המיטה והיא בחנה אותי. "היא איתך?"
"ואל?" היא הנהנה עם דמעות בעיניה וניגבתי אותן. "היא בחדר שלי, זאת אומרת, שלנו. היא ישנה, היא בסדר."
"הוא א..יים שיאנ..וס אותה כמ..תנ..ה ליום הולד..ת שנ..ה. הוא הצ..ל..יף בי," חיבקתי אותה בחוזקה. "היא בסדר, היא מוגנת עכשיו ואת גם."
"אתה עדיין שלי? זאת אומרת, אתה עדיין אוהב אותי?" הנהנתי והיא בלעה את רוקה. משהו אמר לי שהיא כבר לא אוהבת אותי, או לפחות אוהבת אותי רק קצת.
"למה את שואלת את זה?" שאלתי ובחנתי אותה. "כי זיינת בנות אחרות, והיה נראה שגם די נהנית.."
"סקרלט.. אני זיינתי בנות אחרות רק ארבעה חודשים אחרי שנעלמת, אני לא החלפתי אותך ביום.. אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי," היא בחנה אותי. עיניה נצצו מדמעות והיא השפילה את מבטה.
"אני.. אתה יכול להביא את ולנטינה לכאן?"
"לא, היא ישנה.. את יכולה ללכת לישון בחדר שלי, ואני אשן כאן."
"כן?" הנהנתי וחיבקתי אותה. "ואתה לא תיכנס לחדר?"
"לא, מלאך קטן.."
"אתה מבטיח?" הנהנתי וליטפתי את הלחי שלה.
"אני מבטיח," התכוונתי לנשק אותה אבל היא קמה ונשכה את שפתיה.
היא הייתה לבושה בפיג'מה ארוכה שאני קניתי לה.
"אני.. אני אלך לשם," היא ברחה לחדר שלי ונאנחתי והעברתי את ידי בשיערי.
שנאתי את זה.
"די!" שמעתי את קים צורחת.
הידקתי את לסתי וקמתי לשם. הלכתי לחדר שלה ובחנתי אותה.
שוכבת על המיטה, מכווצת.
קולטון לידה ומחבק אותה. "תפסיק," היא לחשה ודמעות זלגו מעיניה.
"תפסיק."
"קים, בחייך-"
"אתה הרבצת לי." היא אמרה ונעצה בו מבט. "אני חלמתי."
"זה לא משנה, קולטון! אני צרחתי שתפסיק והמשכת! אני מתערבת שרצית את זה ואתה פשוט מסתיר את זה ממני."
"למה שארצה את זה? את יודעת טוב מאוד שאני האחרון שאפגע בך," הוא בחן אותה, היו בעיניה דמעות והיא מצמצה מהר.
"כבר פגעת, קולטון. אני-" היא נעצה בי מבט ובחנתי אותה.
הוא תפס את ידה והיא התכווצה.
"לא.." הוא מלמל בזעם. "את לא עושה את זה עוד פעם." דמעה זלגה מעיניה והיא קמה מהמיטה וברחה לשירותים.
נעצתי בו מבט. "מה יש לך?" שאלתי. "לך תזדיין, לאונרדו."
"זו לא אשמתי שהיא נישקה אותי, קולט. אל תכעס עליי, או עליה. היא צריכה אותך ואתה-"
"אני הולך להתאמן,"
"השעה שתיים בלילה, קולטון."
"יופי, היא תוכל למצוץ את הזין הקטן שלך כמו זונה טובה בלי שאף אחד ידע."
"אני לא זונה, חתיכת אידיוט מטומטם!" היא צעקה בזעם מהשירותים.
הוא יצא מהחדר והלכתי לקים.
"יש לך אלכוהול?"
"לא.. זאת אומרת, יש לי בחדר שלי, אבל סקרלט שם ואני הבטחתי לה שלא אכנס לשם."
"אפשר ללכת לקנות?" בחנתי אותה והנדתי בראשי. "את קטינה,"
"אני שותה מאז שאני בת שלוש עשרה.." בחנתי אותה. "אני אכנס להביא את האלכוהול, רק תגיד לי איפה זה,"
"בחדר ארונות.. את תראי את זה, פשוט תסתכלי לצד שמאל." היא הנהנה והלכה להביא את זה.