''בסדר. מספיק להיום.''
אמר.
"אתה לא רוצה לזיין אותי?"
שאלתי בקול תמים.
"אני עייף."
גילגל את עיניו.
"אז,למה הכאבת לי בביצים?"
לחשתי.
"כי אני אוהב לראות אותך סובל."
חייך בהתגרות.
"לך להזדיין."
ירקתי.
"אוקיי."
אמר ודחף אותי.
הוא הרכין את ראשו עד שהיה כמה סנטימטרים מעל פניי. הוא אחז בסנטר
שלי ואילץ אותי להסתכל עליו.
"אתה רוצה שאזיין אותך?"
לחש לאוזני.
"כן."
נשכתי את שפתיי.
הסתכלתי על עיניו, שלא באמת הסתכלו
על עיניי, אלא על אזור נמוך יותר.הוא לא נישק בעדינות, אבל גם לא הכאיב או לא התחשב. הוא ידע מה הוא עושה, בדיוק
כמו שאני ידעתי. הרחקתי ממנו מעט את פניי, מתגרה בו. לא ידעתי למה עשיתי את זה, אולי כדי לקבל מעט שליטה על המצב. אבל הוא לא כעס,ההפך.
''שובב.''
הוא חייך ולחש לפני שהתקרב והצמיד
שוב את שפתיו לשפתיי.
"אתה יודע שקשה לספק אותי.''
אמר וליקק את האוזן שלי. ''
"אתה יודע שמבחינתי להיות איתך כל
היום במיטה.'' הידיים שלו על החזה
שלי,ממששות וצובטות.
השפתיים שלו שוב על הצוואר שלי, הפעם בצד השני. שיניים ננעצות בעור, חזק יותר ממקודם. קשה שלא לצעוק. העור כמעט נקרע. כשהוא הפסיק נשפתי אוויר בהקלה ורציתי לשים קרח על העור, או תחבושת.
"זה כאב."
התכווצתי.
"לא אכפת לי."
גיחך.
''אני רוצה לראות שעומד לך,''
אמר.
''אלא אם כן שיחקת עם עצמך
בזמן שלא הייתי?"
שאל.
''לא.''
אמרתי. הדבר האחרון שרציתי היה
לגעת בעצמי במקום הזה.
ראיתי בעיניים שלו את הרעב, את הדרך
בה הסתכל על שפתיי ונגס מעט בשפתיו. חייכתי מעט. היה לי משהו שהוא רוצה,
אבל הוא לא יכול לקבל. הוא כנראה לא
אהב את החיוך שלי. רגע לאחר מכן
השיניים שלו ננעצו ליד המקום אותו נשך מקודם. זו הייתה נשיכה שכל כמה שניות הפכה להיות יניקה קולנית של העור. רגע הנאה ורגע כאב.
כשהוא ינק את הפטמה שלי השענתי את ראשי לאחור ונאנחתי בקול.השיניים שלו ננעצו בחוזקה בפטמה, על הגבול בין הנאה לכאב.מגרות אותי כל כך. הוא התרומם
מעט ואחרי שהביט במהירות מאחוריי החל לדחוף אותי לאחור. הוא התיישב על
הברכיים שלי ואחז בכפות ידיי מעל ראשי. עוד שפתיים, עוד לשון. הזקפה שלו על
הבטן שלי.ידעתי שהוא מגרה אותי בכוונה
כדי להרגיש עד כמה הזיקפה שלי גדלה.
"לואי,תזיין אותי."
התחננתי.
ליטפתי את הזקפה שלו והצמדתי אותה
לזו שלי. הוא נאנק,והשענתי אותו מעט לאחור. ליקקתי את החזה שלו ואת
הפטמות,גורם לו לגנוח.
"תרד על ארבע."
לחש לאוזני.
ירדתי על ארבע והבטתי בתנועותיו החדות,
נגסתי בשפתיי כשדחף את עצמו עד הסוף לתוכי. הפעם לא צעקתי לרגע.הוא התחיל לנוע בתוכי, פנימה והחוצה, מרגיש שהשרירים נרגעים ונותנים לו לעבוד.
הוא זיין אותי כמו מכונה, בלי רגש, רק רוצה להגיע לרגע בו אגמור.
"לואי."
גנחתי בכאב.
"זונה קטנה."
הוא ירק וחדר עמוק יותר גורם לי להאנק.
"מספיק."
עצמתי את עיניי בחוזקה.
הוא חדר עמוק יותר,ידעתי שהוא הגזים כי
הכאב לא חדל להגיע.הוא לא הפסיק,
הוא משך בשיער גורם לי לאבד שיווי
משקל וליפול ארצה שהוא בתוכי,שמעתי
את הסיפוק בקולו הוא מחץ את פניי
על הרצפה וגרם לי להתפתל,פניי
אדומות בטירוף וגופי חלש.
"לואי,זה כואב."
לחשתי.
"לואי,מספיק."
גנחתי בכאב.
הגעתי למצב שהרגשתי את הדמעות מבעד
לעיניי,הם צעקו לעזרה אבל ידעתי שלואי
עצבני או כועס על משהו וזה מה שגורם
לו לעשות זאת.לא הבנתי למה הגוף שלי
הוא הקרבן שלו כי עד עכשיו הוא לא
הכאיב כך מה שאומר שהוא ממש
עצבני ואולי אני אחטוף הצלפות בקרוב.
"לואי."
לחשתי מנגב את דמעותיי.
"כדאי לך לשתוק או שאני נשבע שאני
אקשור אותך למיטה הזאת ולא ישחרר
אותך שבוע שלם."
היה בקולו משהו שהפחיד אותי אז שתקתי.
הוא הטיח את עצמו בפעם האחרונה
לפני שגמר ויצא ממני,הרגשתי הקלה
אך הכאב החד שהורגש באיזור ישבני
היה חזק,לא ידעתי אם אני אמור להישאר
ככה בתנוחה הזאת או לברוח לחדר,
הכל כאב לי,ואני לא מבין למה הוא
התנהג כך.לואי ירק הצידה מביט בי
במבט מפחיד ויצא משם עצבני,
גופי רעד מעט אבל לא נתתי לעצמי
להישבר,אני יודע שבקרוב הוא יחזור
להיות רגיל ולא מאיים כפי שהיה עכשיו.
-מטרה:70 הצבעות.
YOU ARE READING
No Rules»L.S
Fanfiction-השנה היא 1999 הארי בן 6. לואי בן 7. "אתה מבטיח לשמור עליי?" הנער בעל העיניים הירוקות שאל בתמיהה. "מבטיח" לחש הנער בעל העיניים הכחולות. יומיים לאחר מכן הם עברו תאונת דרכים והיחיד ששרד הוא הילד בעל העיניים הירוקות. כל מה שלואי ידע זה שהוא מת,אבל הארי...
