(not a) perfect straight (bxb/m|m)

פרק 16

לילה מקסיםןם✨ חמדמדים

למרות שלא נראה לי שמישהו יספיק לקרוא את זה הלילה

_____________________

קור.

כשפקחתי את שתי עיניי בפעם הראשונה, כל מה שהצלחתי לראות היה גוש כחול.

איזה קור.

אחר כך הגוש הפך לרצועה ארוכה, גם היא באותו הצבע.

נאנקתי בכאב.

כל האיברים בגופי סירבו לזוז.

את החדר סביבי הסתיר הבד הקריר על מצחי, שגלש על עיניי.

אבל באותן דקות, לא היה לי אכפת.

הראש שלי הרגיש ריק ושקט, נקי לחלוטין ממחשבות, כאילו מישהו עיסה אותו בשעה האחרונה, ובדיוק באופן שאני אוהב.

תהיתי איפה אני.

"דין..?" לחישה שקטה נשמעה מעליי. לחישה נעימה, חמה ומוכרת.

למרות רצועת הבד הקרה, מיד קישרתי בין הקול הדואג והמוכר לקולו של ג'יימי, ג'יימס שלי.

המלאך הלטיני שלי.

יחד עם הזכרונות שצפו ועלו במוחי באיטיות, צפו ההערכה והאהבה האדירה שלי אל הבחור הזה.

"בייב.." מלמלתי.

שפתיי היו היחידות שהצליחו לזוז, וגם זה הרגיש מחוץ לטווח שליטתי.

"אתה מתעורר?" הוא לחש לאוזני, מלטף את ידי הימנית בידו הנעימה. "איך אתה מרגיש..?"

לקחו לי כמה רגעים לעכל את השאלה.
"כמו מת." נאנחתי.

"אתה צמא..?"

"כן. זה מוזר, לא הרגשתי את זה מקודם.."

"ששש.." הוא החזיק בידי בעדינות, מקרב אל פי שפת כוס רחבה. "תשתה. הבאתי את הטעם האהוב עליך, אתה בטח צריך סוכר.."

"אהממ, מה זה..?" ניסיתי לשאול, אבל הנוזל הקר שהחליק אל תוך הפה שלי הימם והשתיק אותי.

היה לזה טעם של בננה, אננס ומנגו, ומרקם קצת סמיך.

שתיתי מאותה הכוס במשך שתיים או שלוש דקות בערך, בזמן שג'יימס ממשיך להרגיע אותי בליטופים עדינים.

אף פעם לא הייתי אסיר תודה כל כך לילד הזה. ולחשוב שהוא עושה את כל זה בשבילי..

הצלחתי להרגיש אפילו יותר טוב אחרי שסיימתי את המשקה הזה, שהיה ככל הנראה שייק, שהוא קנה בשבילי.

"בייבי..?" מלמלתי אחרי הלגימה האחרונה, אחרי שהוא סיים לנגב את שפתיי באצבעו מכמה טיפות בודדות.

ג'יימס המהם לשאלה.

"אני מצטער על איך שדיברתי אליך, על שלא האמנתי לך, על שקראתי לך שקרן, על שחשדתי שאתה בוגד.." בהיתי ברקע הכחול מעליי, מרגיש בידו החמה של ג'יימס, עדיין בין אצבעותיי. "אתה יודע שאני אוהב אותך, נכון..? אתה יודע שתמיד אהבתי אותך, שגם כשפגעתי בך רציתי אותך מאוד.. לא..? אני מקווה שאתה יודע את זה, כי אני מרגיש כל כך אשם עכשיו, אחרי כל מה ש.."