פרק 5

120 8 145
                                    

הצלחתי לכתוב משהו קצת ארוך יותר מהרגילל🥰

תהנו סוויטיזזזזז

_____

אני לא זוכר כמה זמן עבר מאז שהתחלתי לעבוד שם.

כבר מזמן הפסקתי לספור.

ג'יימס מחכה לי מדי פעם עם הפתעה מתוקה ברכב ושני קונדומים, ואני רק מודה לישו שוב ושוב על זה שיש לי מאהב מתחשב כל כך.

זאת אומרת, ג'יימס יכל לקחת את הבגדים החושפניים והגוף המושלם שלו ולברוח ברגע שידע שאני נשוי, ובכל זאת לא עשה את זה.

אולי הוא ממש ממש תמים, אולי הוא חושב שבאמת יש סיכוי שאני אעזוב את המשפחה שלי בשבילו.

המחשבה הזאת מצחיקה אותי.

בכל זאת, אני מסיים כמה שעות קשות בעבודה, ומיד אחר כך מתחיל לזגזג בסיפוק בין אישתי, למאהב שלי, ולהיפך.

אין לי זמן לחשוב על חיים אחרים.

מתי אני אמור לעשות את זה בדיוק?
בזיון הבא?

"אני רואה שבסוף הסתדרת.." קולו של ג'יימס ליטף את אוזני.

העבודה הזאת באמת לא הייתה קשה או תובענית מדי כמו שחשבתי, ולא משנה כמה פעמים ג'יימס ניסה לשכנע אותי שהוא רוצה לעזור, שלחתי אותו בחזרה למזכירות.

סובבתי לעברו את הכיסא המשרדי שלי בחיוך.

הוא זינק עליי בחיבוק מנחם של סוף יום ונישק את שפתיי, משעין את ראשו על כתפי.

ליטפתי את גבו, מצמיד את חזהו אל זה שלי.

"היה לנו ממש כיף אתמול, נכון..?" לחשתי לאוזנו, והוא הנהן בצחקוק קצר.

"אתה ילד שובב.." גיחכתי.

ג'יימס ואני התחבקנו עוד כמה דקות, עד שהוא שאל את הדבר הכי פחות צפוי שהצלחתי לחשוב עליו.

"אתה.. רוצה לצאת איתי לבר מתישהו..?" הוא מילמל, כמעט ולא שמעתי אותו.

"מה?"

"בלילה.. רק אני ואתה.. מתישהו.." הזונה הלטיני ניסה להסביר, משחק ברוכסן הסוודר שלו במבוכה. "חשבתי שתציע את זה כבר מזמן, אבל -"

"כן, אני אשמח, ג'יימי." עניתי בקול עדין ומתחשב, מלטף את שיערו. "נלך לאן שתרצה, בסדר? ו.. סליחה שהייתי מטומטם ולא הצעתי את זה קודם, זאת פשוט העבודה החדשה.. היא קצת מעמיסה עליי. אתה מבין?"

ג'יימס הדביק את שפתיו לאלו שלי בנשיקה חמה וארוכה.

הוא הטה את ראשו הצדה כדי לחדור עמוק יותר בשפתיו, מלטף את סנטרי באצבעותיו.

"אני מבין.." הוא הניח את כף ידו על החזה שלי, תולה בי את עיניו החומות במבט מתנצל. "אני.. מצטער. לא הייתי צריך להאשים אותך, אתה באמת היית נורא עסוק, אני פשוט ממש אנוכי.."

(not a) perfect straight (bxb/m|m)Where stories live. Discover now