פרק 13

64 7 44
                                    

😭🤗🥹

הו היי לכם

________



"אבאאא!" ג'וליה קידמה את פניי בחיוך מופתע. "איזה כיף שזה אתה! אמא חולה?"

"לא, ג'ולי," החזרתי לה חיוך מאופק. השתדלתי להיראות כמה שפחות נבוך בין מעטי ההורים שהגיעו לאסוף את הילדים באיחור, ונעצו בי מבטים תוהים ואפילו חשדניים.

ג'סי תמיד אוספת את הילדה.

היא גם נמצאת בקבוצה הפעילה של ההורים בגן, וגם פעילה שם.

כל ההורים יודעים שג'סי היא אמא של ג'ולי. אולי הם בכלל לא יודעים שיש לה אבא.

הם בטח חושבים שאני מנסה לחטוף אותה או משהו.

"אז למה באת? אמא לא בבית? יש לה יום הולדת??"

"לא, מתוקה. פשוט רציתי להפתיע אותך."

"אבל אף פעם לא החזרת אותי מהגן. בטוח שאמא בסדר..?"

עכשיו אחד האבות, גבוה עם שני עגילים באוזן, כבר ניגש אליי ושאל בקשיחות מלחיצה מה הקשר שלי לג'וליה.

מצאתי את עצמי מסמיק, מחוויר ומגמגם לסירוגין.

לא הייתי רוצה להסתבך איתו.

הוא כיווץ את גבותיו הבהירות והתכוון להגיד משהו, כשג'וליה תפסה בידו וזינקה עליו בחיבוק.

"הוא אבא שלי! טום, זה אבא שלי. קוראים לו דין, אבל אמא קוראת לו בייב. אני חושבת שלא יהיה לו אכפת אם תקרא לו בייב."

טום צחקק.

"אה! לא ידעתי. בסדר, ג'ולי." הוא ליטף קלות את ראשה, פונה אליי במבט שונה לגמרי מזה של קודם. "מצטער על זה. רק דאגתי קצת לג'וליה, אתה יודע, כי בדרך כלל ג'סי מגיעה. יש לכם בת מקסימה."

השתעלתי במבוכה.

לכסנתי מבט לעברה של ג'וליה, שפטפטה עם עוד שני חברים שלה בינתיים.

הלחיים שלי מן הסתם כבר היו אדומות כל כך, אולי בערו מרוב סומק.

"אהמ.. כן, החלטתי לבוא הפעם בעצמי.."

"זה נחמד מצדך. בן הזוג שלי גם עובד עם מחשבים, והלוואי שגם לו היה יותר זמן אלינו."

המוח שלי קפא לכמה רגעים כשהוא אמר את המילים 'בן זוג'.

גיי?

"אהמ.. זה בדרך כלל לפי תקופות. אני בטוח שעוד כמה חודשים הלחץ יעבור קצת.." עניתי בחיוך הכי חברותי שהצלחתי לשלוף. "רגע, איך אתה יודע שאני עובד עם מחשבים?"

"ג'סיקה מדברת המון, אני מניח שאתה יודע."

צחקקנו קלות, ספק במבוכה, ספק מהמשפט שהוא זרק לפני רגע, וספק משניהם.

(not a) perfect straight (bxb/m|m)Where stories live. Discover now