♡⁠Chapter 18♡⁠

35 1 0
                                    

לואי פוב

עכשיו ארבע שעות אחרי שהארי התוודה בפניי שהוא אוהב את ראג'ש, מאז אני לא מתנהג כמוהו.

כאילו כרגע, היינו בטנדר השכור ואני והבחורים הולכים לחזרות להופעה של מחר, הארי ואלינור לא איתנו.

הארי, ראג'ש ואלינור הלכו לאחד המסעדות היקרות ביותר.  ראג'ש אמר שהוא רוצה להוציא את החבר הכי טוב שלו והוא נראה קצת מתמוגג מכך שאלינור מצטרפת גם כן.

אלינור בדיוק התגייסה כדי שתוכל לעזור לדחוף את הארי וראג'ש להפוך לזוג, בפקודתו של ליאם.

ראג'ש היה כל כך מנומס ומקסים כלפי ליאם והבחורים, אבל אלי.  הוא בדיוק ההפך.

הוא חרא לגמרי בשבילי, ראג'ש עולה לי על העצבים מאז שאני מבחין בו והארי מדברים.

בכל מקרה..

המוח שלי ממשיך להתרחק למה שהארי וראג'ש זומם.  אני יודע בוודאות שאלינור תעזוב אותם בסופו של דבר רק כדי לקרב אותם.

זה רק עניין של זמן עד שהארי וראג'ש יהפכו לזוג וכמו שציינתי קודם, אני לא מצפה לזה.

אני נאנח בעצבנות כשאני מנסה להתמקד במשימה שלפנינו.  שר את החלק שלי בשיר השני.

לא משנה כמה אני מנסה, המוח שלי תמיד מוצא את הדרך חזרה להארי, אלינור וראג'ש.

למה הוא כאן שוב?  האם הוא בא לכאן רק כדי להפוך את חיי לגיהנום?  ראג'ש יודע היטב שאני לא אוהב אותו, עשיתי את זה די ברור.
אני נאנח כשאני נרגע שהשורה שלי מגיעה, אחרי שליאם שר את השורה שלו תורי...

אני מצטער אם אני אומר שאני צריך אותך אבל לא אכפת לי אני לא מפחד מאהבה כי כשאני לא איתך אני חלש יותר זה כל כך לא בסדר?

זה כל כך לא בסדר?

זה אתה עושה אותי חזק
אני מרגיש שהשורה בשיר הזה, השיר הזה מתאר את מערכת היחסים שלי ושל הארי.  זה כאילו שאני צריך אותו בחיים שלי, אני לא יכול להתמקד כשהוא לא בסביבה.  הוא הופך אותי לחלש , הוא החולשה החדשה שלי שנמצאה.

והעניין הוא שהוא גם הכוח שלי, כשהוא בסביבה, אני מרגיש שאני יכול לעשות הכל.

מוחי עסקו בו, כן.  אבל כשהוא סביבי אני מרגיש רגוע יותר מאשר כשהוא לא.

זה כל כך מבלבל אבל ככה אני מרגיש, מבולבל..."תישאר בשקט לואי!"  הסטייליסט שלנו לו, אומר כשהוא מנסה לאלף את ראשי המפואר לתלתלים.

"היי" אני ממלמל מתחת לנשימה, אני כרגע יושב אצלי ובחדר ההלבשה של הבנים, מצטרפת אלינו, ניחשתם נכון!

הארי ואלינור.

גם אם אני מתאבל באופן מעשי על נוכחותו של הארי, אני עדיין לא מכיר בנער, לפחות אני משתדל שלא

עד כמה שאני שונא להודות בזה, אכפת לי ממנו.  כמובן שאני לא אפעל לפי זה,אבל... באמת אכפת לי מהארי.

כנראה יותר ממה שאני עושה בשביל החיים שלי

כמו לפני כמה דקות, הארי פשוט בחר ללכת לשירותים וכמובן שהוא הבחור האחראי שהוא, הוא אמר לליאם.אבל הייתי טרוד במחשבות שלי שלא הייתה לי הזדמנות להקשיב לשיחתם.

ברגע ששמעתי את הדלת נסגרת, יצאתי מה"טראנס" שלי ומיד בהלה השתלטתי על גופי.

הייתי כל כך מודאג מהיכן הארי נמצא, זה היה ממש מגוחך שיכולתי להרגיש ככה למישהו.

הכל כל כך חדש לי, ואני לא אוהב את זה אפילו...

  בכל מקרה..

הארי נמצא עם אלינור בקונר קטן קטן כבר כעשר דקות, השניים האלה נראים שהם באיזו שיחה עמוקה.  גם הארי וגם אלינור נראו כל כך מרוכזים זה בזה שזה היה די מטריד?

אני לא יודע אם מופרע היא המילה הנכונה לשימוש, אבל הרגשתי קצת עצבני או לא בנוח רק כדי לשים לב למעט מרווח מוגבל ביניהם.

אני לא יודע אם זה רק אני, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שהצד של העין של הארי יצר קמט ממוקד וקשה.

לפתע, אלינור אמרה משהו שמה שנראה כמו גרם להארי לנענע בראשו כלא מאמין.

הארי נראה מזועזע לחלוטין ממה שאמרה אלינור, בעוד שהארי נראה מזועזע, אלינור המשיכה עם פניה הקשות והרציניות.

מה שהכי זעזע אותי היה שאחרי השיחה הקטנה שלהם, הארי הביט בי, אבל זה לא החלק המוזר.

הרגשתי שהלחיים שלי מתחממות יותר ויותר, עד שמה שאני מנחש, נראה כאילו אני בן 29 מחייך

בניסיון להסתיר את פני אני מזיז את ידי לכיוון העיניים ומעמיד פנים שאני משפשף את צידי העיניים.
קשוח.

בניסיון להסתיר את פני אני מזיז את ידי לכיוון העיניים ומעמיד פנים שאני משפשף את צידי העיניים.

מה לעזאזל קורה!!!

*לא לישכוח להצביע 😎*

My Brother's Best Mate.. L.S (מתורגם)Where stories live. Discover now