♡⁠Chapter 17♡⁠

26 1 0
                                    

פוב לואי

~שבועיים לאחר מכן~

עבר באופן רשמי שבוע מאז שאני ושאר הבחורים התחלנו את הסיבוב שלנו, נמצאים כרגע במטוס הפרטי שלנו וטסים לכיוון בריטניה.

אני  אהיה כנה, אני מפחד מהיום הזה מאז שהסיבוב התחיל, אם אזכור שהיום הוא היום שבו ראג'ש והארי יש את המפגש הקטן שלהם

אפילו אם הגעתי למסקנה שאני מרגיש את הלב נשבר לחתיכות זה רק כשהארי וראג'ש ביחד, אני די שמח שהארי יראה את ראג'ש

גם אם זה גורם ללב שלי להרגיש כאילו הוא נרצח עם להב חד, זה יהיה נחמד לקבל כמה דקות לעצמי.

הארי לא היה נצמד או משהו, זה רק שאני צריך קצת זמן לנקות את הראש שלי, הילד הזה שינה את חיי!  אני לא יכול אפילו דקה אחת בלי
לחשוב עליו!  אני אפילו לא יכול לחשוב טוב , ואפילו לא יכולתי לעזור לכתוב שיר אחד.

התחלנו לעבוד על שירים לאלבום הבא שלנו אבל עד עכשיו לא עזרתי בכלל. מחשבתי מוסחת על בחור מסויים עם השיער המתולתל.

חשבתי, מה אם הארי וראג'ש יהפכו לזוג?  מה אם הארי יתאהב בראג'ש?  מה אם הארי יפסיק להתאהב בי?

למען האמת אני מפחד, מה אם הארי באמת יתגבר עליי ויתאהב בראג'ש?  אני אמור להרגיש טוב  מהמחשבה אבל..אני לא

אני מרגיש בדיוק ההפך.  אני מרגיש פשוט להתכרבל לכדור ופשוט לבכות, וכל מה שאני צריך לעשות זה  לא לחשוב על זה שהארי וראג'ש יהפכו לזוג.

  זה באמת כואב, זה באמת מכאיב...

באנחה נואשת, אני עוצם את עיניי ומנסה לא לחשוב על הארי, אבל כרגיל נכשלתי.

אני לא במצב רוח להילחם נגד המחשבות שלי, אז אני פשוט אתן למחשבות שלי לבוא אלי באופן טבעי.

גם אם כולם כוללים את אחד מהחברים הכי טובים שלי אח...

עכשיו השעה 17:30 אחר הצהריים ואחרי הטיסה הארוכה הזו, אני מותש לגמרי.  כל מה שאני רוצה לעשות זה להתכרבל במיטה שלי ופשוט לתת לשינה  להשתלט על הגוף שלי

אבל אני לא יכול...

ראג'ש כאן איתנו, הוא והארי נמצאים כרגע בטנדר הפרטי כמו כולנו, כולם מכורבלים ורק לוחשים דברים מוזרים ואקראיים.

אני מגלגל עיניים ומסתכל מבעד לחלון, גשם זורם כרגע ברחובות בריטניה.  לוקח לי כמה דקות להתפעל פשוט כל כך קשה לתאר את היופי המוחלט שאני צופה בו כרגע, אני נאנח כשסוף סוף יש לי את האנרגיה לתת לשינה להשתלט לגמרי על הגוף שלי, אבל כמו תמיד, משהו משתבש

"היו כאן!"

קורא ליאם.

"אוו" ממלמל זאין.

"קדימה את אוהבת ציפורים" אומרת אלינור עם חיוך על פניה

"אנחנו לא ציפורי אהבה" הארי ממלמל, ראג'ש מצחקק לפני שהוא רוכן ולוחש משהו לאוזנו של הארי גורם לו לגחך ולחייך אליו בחיבה.

אני מגלגל את עיניי ויוצא מהמכונית, אני תופס את התיק שלי ומושך את הידית ולוקח אותה איתי כשאני נכנס ללובי.


האיש שמאחורי השולחן מחייך בנועם כשהוא שואל כמה חדרים נדרשים,

"שש בבקשה" אני מסתכלת עליו מבולבלת, חשבתי שכולנו חולקים

"אני כל כך מצטער אדוני, אבל יש לנו רק שלושה חדרים פנויים" הוא אומר בזעף.  ליאם נאנח כשהוא משפשף את רקותיו.

"אתה יכול לתת לנו שנייה?"  ליאם מושך אותי, אלינור והבחורים מהשולחן.

"איפה הארי?"  ליאם שואל, בדיוק באותו זמן, הארי נכנס ללובי אבל לבדו, הוא נראה כולו עצוב וקודר.  לא יכולתי שלא לחייך כשאני רואה שראג'ש לא כאן איתו.

זאין קורא להארי שמחייך ונכנס לקבוצה הקטנה שלנו.  הוא מחייך.

"מה קורה" הארי אומר.

"יש לנו בעיה" אומר ליאם

"נותרו להם רק שלושה חדרים" זאין אומר, הארי נאנח ומביט בינו לביני.

כשליאם העיף מבט ביני לבין הארי, הלב שלי לא יכול היה שלא לדלג על פעימה מהמחשבה לישון באותו חדר כמו הילד ירוק העיניים.

"בסדר, אז" נייל אומר

"לואי, אתה עם הארי" ליאם אומר בחיוך עצוב, אני מסתכל על הארי שלחייו  הפכו לגוון אדום בולט.

"נייל, אתה עם אלינור"

  "ואני עם זאין"

אחרי ששמעתי שאני והארי חולקים חדר, לא יכולתי שלא להרגיש קצת מרומם מכך שאני והארי הולכים לחלוק חדר.

אולי נוכל לחלוק את אותה מיטה..

זה כל כך לא בסדר אבל זה לא כמו שנראה

לעשות משהו לא מתאים.  פשוט לישון באותה מיטה, אם בחדר אין עוד 2.

אחרי שסידרנו את כל המצב בחדר, אני והארי מיהרו לחדר שלנו, הדבר הראשון שאני עושה הוא למצוא את חדר השינה.

יש רק מיטה אחת, ובחיי זה נראה נעים!  יש  סדינים נפוחים לבנים, שמיכות וכריות.  זה מתאים גם לנושא החדר.

החדר לבן לגמרי, מלבד כמה פריטים כחולים אבל זה הכל!  כל מה שכחול הוא צמח מזויף משני צידי המיטה והשולחן והשולחן.

"יפה" הארי אומר.

'לא יפה כמוך' לא משנה כמה רציתי להגיד את זה להארי, פשוט אין לי אומץ לעשות את זה.  עם אנחה כבדה בורחת מהשפתיים, אני בהיסוס מסתובב  כדי להתמודד עם הארי

"יפה" הארי אומר.

"איפה ראג'ש?"  אני שואל

"הו, סבתא שלו קראה לו לחזור הביתה" אמר הארי בחיבה.  גלגלתי את עיניי.

"אתה מחבב אותו, נכון?"  למה אני שואל אותו את זה!  אני לא רוצה שהארי ייפול לראג'ש!

"אני יכול לסמוך עליך?"  שואל הארי בהיסוס.  אני מהנהן.

  "כן, אני אוהב את ראג'ש"

ועם זה, הכל השתנה...

*לא לישכוח להצביע 😎*

My Brother's Best Mate.. L.S (מתורגם)Where stories live. Discover now