פוב לואי
"הארי!!" ליאם קורא לאחיו הצעיר, כניראה לארוחת בוקר.
"אני בא! אני באה!" הארי נכנס לחדר עם חיוך מגונה על פניו, אני מגלגל את עייני.
"מתי" הגעת הביתה?" ליאם שואל מודאג, לאחר ה"דיון" של הבנים האם עליהם להציג את הארי וראג׳ש, עשיתי את הדבר היחיד שחשבתי שהוא נכון.
אמרתי שכן, אני יודע שיש לי את הרגשות האלה לגבי הארי, אבל אולי רק אתן לו ולראג׳ש לצאת. הדברים האלה שאני מרגיש שייעלמו.
אני רוצה שזה יהיה כמו שזה היה לפני שכל זה יתמוטט, לפני שהייתי צריך את המבטים הגעגועים של הארי, לפני שהרגשתי את ההרגשה המוזרה בחזה כשחשבתי שהארי וראג׳ש ביחד.
עכשיו כשאני אומר 'רגשות' אני מתכוון לתחושה המוזרה שהייתה לי בחזה כשראיתי את ראג׳ש והארי.
אני רוצה שזה יפסק. אני רוצה שהדברים יהיו כמו שהם היו פעם...
"לגביי 20:00 בערב, אל תידאג לי. (שם חיבה של ליאם. ה.מ.)
אני יודע שהעוצר שלי הוא עד השעה 22:00 אבל אני תמיד דואג לחזור הביתה לפני תשע"
"זה מאוד אחראי מצדך" ליאם אומר בהבעת פנים מזועזעת
"אולי אני בן שמונה עשרה, אבל אני מאוד אחראי" הארי לוקח תפוח אדום מהסל במרכז שולחן המטבח.
הוא מעביר אותו השטיפה מהירה לפני שהוא נוגס ממנו ביס.
"אתה בן שמונה עשרה?" אני שואל עכשיו מצטרף לשיחה
"בן כמה חשבת שאני?" אומר הארי כשהוא נוגס עוד ביס.
"אמ.. שש עשרה" אני אומר בבהלה.
"טוב, זה מה שקורה כשיש לך פני תינוק חמוד ומקסים האז" ליאם אומר כשהו צובט את הלחיים של הארי. שוב יש את ההרגשה המוזרה הזו..
"לי! תפסיק! אני לא תינוק" הארי אומר בלחיים אדומות.
"סליחה האזה, הפרצוף שלך כל כך חמוד ומקסים" ליאם מניף את זרועו מסביב כתפו של הארי ומחבק אותו חיבוק צד.
למה ההרגשה הזו חזרה האם זה לא יכול פשוט להיעלם ולעולם לא לחזור! אני מקווה שזה עובד.
עכשיו, יש לנו חזרות בעשר, אז. הזמנתי חבר כדי לארח לך חברה" אומר ליאם בחיוך ידוע. פתאום איבדתי כל עניין באוכל שלי. וגם את התחושה הזו בחזה שלי לא עזרה.
"למה אלינור לא יכולה להישאר איתי?" הארי שואל, זו נקודה טובה, למה היא לא יכולה להישאר? אני מעדיף שהיא תישאר עם הארי מאשר אותו בחור ראג׳ש.
" היא חייבת לעשות כמה שליחויות" אני מגלגל עיניים, ליאם משקר. אלינור באה איתנו לחזרה.היאלא הייתה על גבול עם כל העניין הזה, אבל ליאם ושאר הבחורים שכנעו אותה.
גם אם ניהלנו את השיחה הזאת אתמול, המילים שלה עדיין היו טריות בראשי.
"גם אם אני לא אוהב את הרעיון, אני אעשה את זה. רק בגג שנמאס לי לראות אותו מוחץ על בחור שלעולם לא ירגיש או הדבר לגביו"
ברור שהיא דיברה עליי, אבל אולי זה יכול להיות מה שהיא אמרה ואיך היא אמרה את זה, אבל זה צרם, ואני לא יודע למה.
"מוזר שהיא לא סיפרה לי" הארי ממלמל לעצמו בבלבול
"כן..." אומר ליאם בצחקוק עצבני.
"אז את מי הזמנת?" שאל הארי מבולבל.
חבר שלך. ראג׳ש" ליאם אומר עם חיוך מגונה על פניו.
"מגניב" הארי אומר כשהוא מסתכל למטה ביישן, האם הוא אוהב את ראג׳ש?
"אתה אוהב אותו אה?" אומר ליאם בחיוך מלא תקווה
"פףף, לא" הארי אומר ונמנע מהזיגוג של ליאם, ההרגשה הנוראית הזו חזרה!
"מממ", בטח... מה שתגיד" ליאם אומר בחיוך בוטח.הארי מסמיק ומביט בי, הוא מחייך חיוך קטן ופשוט. אני מגלגל עיניים ועוזב את ארוחת הבוקר שלי וממהר לחדר השינה שלי.
אני נופל על המיטה שלי, מחליט להיכנס לאינסטגרם, עושה את את שגרת הבוקר הרגילה שלי. אני יוצא מהשירותים לבוש בחולצה שחורה מכופתרת, עם רצועות ירוקות מעליה.
לגבי מכנסיים, אני לובש מכנסי ג'ינס בלויים כחולים וכמה אדידס לבנות. אני מחליט להבריש את שערי ולפחות להיראות הגון.
אני מסנן את זה באווירה מבולגנת וממהר למטה, רק כדי לראות את הארי וחברו ראג׳ש על הספה צופים במה שנראה כמו מוצאים את נמו. כמה ילדותי.
כשאני מגיע למדרכה התחתונה, פלטתי שיעול עדין שמשך את תשומת הלב של שני הבנים.
"איפה הבוחרים?" אני צופה בקפידה גם בשטיפת הגוף של הארי וגם של ראג׳ש, נראה שיש אפס רווח ביניהם.
"כלום" במכונית מחכים" הארי אומר בבישנות. אני מגחך לראג׳ש גם אם הוא לא שם לי הרבה תשומת לב.
אולי יש לו את הידידות של הארי, אבל יש לי דבר אחד שלעולם לא יהיה לו...
.... ליבו.....
__
אין לי כוח לעבור על החלק הזה, אז אם יש טעויות תגיבו ואני אתקן.
*לא לישכוח להצביע*
CITEȘTI
My Brother's Best Mate.. L.S (מתורגם)
Fanfiction"אני מעולם לא רציתי להתאהב, במיוחד עם החבר הכי טוב של אחי..." הארי יש קראש על לואי טומלינסון מאז שהוא זוכר את עצמו. לואי הוא החבר הכי טוב של אחיו של הארי, ליאם. הוא יודע שהארי מאוהב בו וזה גורם לו לישנוא את הילד. לואי רגיש כאילו עולמו ניגמר כשגילה כ...
