♡Chapter 12♡

37 1 0
                                    

פוב של לואי

"בסדר! מלמעלה!" מאמן הקול שלנו, אומר ניק. כרגע מתרגלים את אחד הלהיטים הגדולים ביותר שלנו 'Home'.

"לואי! פוקוס!" ניק צועק עלי במבטא האמריקאי שלו.

"סליחה" אני ממלמל, אני לא יכול שלא! זה כאילו אני פה פיזית. אבל מבחינה נפשית אני במקום אחר...

הצטרפתי לשאר הבנים במקהלות אבל כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה ראג'ש והארי.

' And its alright Calling out for somebody to hold tonight When your lost I'll find a way , I'll be your light You'll never feel like your alone I'll make this feel like home '
' וזה בסדר קורא למישהו להחזיק הלילה כאשר אתה אבוד אני אמצא דרך , אני אהיה האור שלך לעולם לא תרגיש שאתה לבד אני אגרום לזה להרגיש כמו בבית '

לא יכולתי להפסיק לחשוב על כל הדברים שהארי וראג'ש יכולים לעשות, ההרגשה המוזרה הזו שחוויתי. זה לא כאן .. וזה טוב .. אבל .

משהו חדש עולה. זה מרגיש כאילו מישהו בדיוק לקח סכין ודקר אותי בלב, הכאב היה עז. והדבר המוזר היה שבכל פעם שחשבתי על רג'ש והארי ביחד, הכאב הזה הלך ומחמיר.

זה כל כך מוגזם. חשבתי שהתחושה המוזרה הזו בחזה שלי הייתה עזה, אבל זה... זה פשוט יותר מדי.

____

לאחר חזרות החלטנו לעשות סיבוב דרך הנסיעה של KFC, אבל הייתי כל כך עסוק במחשבות שלי שאפילו לא שמתי לב שהגענו ליעד.

"לואי" אמרה אלינור והעירה אותי ממחשבותיי.

"כן אלינור? אני אומר עדיין מבולבל.

"אתה לא מתכוון להזמין?" היא שואלת מבולבלת. אני מניד בראשי.

"אה, אפשר לקבל המבורגר עוף ומנה קטנה של צ'יפס" אני אומר בקול נמוך.

"אתה בסדר לואי?" אומרת אלינור
בשקט.

"כן, פשוט עייף" היא נראתה קצת מודאגת אבל היא לא טרחה ללחוץ על הנושא, ואני אסיר תודה לנצח.

כשהגענו לבית 1D, הייתי הראשון שמיהר לצאת מהמכונית, פשוט הייתי כל כך להוט לראות מה הארי וראג'ש זוממים.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שהדלת לא נעולה, מה שאומר שהם בפנים. אני טורק את הדלת מאחוריי ובודק קודם כל את הסלון.

אין מזל .

אני ממהר למטבח ועדיין! אין מזל . כשאני יוצא מהמטבח אני מקבל מבטים מוזרים מהחבר'ה ואלינור, אני מנענע בראשי וממהר לחדר השינה של הארי שם אני מוצא את הארי וראג'ש.

בלי להסס, אני טורק סוגר את דלת חדר השינה של הארי ובוהה בראג'ש.

" הסתלק" אני אומר בקול נמוך ומסוכן , ראג'ש מגלגל את עיניו לפני שהוא קם ממיטתו של הארי
ו 'בטעות' נתקל בכתף שלי .

"מה קורה לואי?" הארי אומר בביישנות. אני מגלגל את עיניי לפני שאני יוצא מחדרו של הארי ונכנס לשלי.

אני צונח בטן על המיטה שלי ונאנח לתוך הכרית שלי, מה קורה איתי? אני חולה או משהו? למה אני כועס כשחשבתי שהארי וראג'ש ביחד? למה הרגשתי שאני מקבל סכין בלב כשידעתי שלארי וראג'ש יש את כל הבית לעצמם? למה הרגשתי כל כך חרד לראות מה הם עושים כשהגענו? למה הרגשתי את התחושה המוזרה הזו בחזה שלי רק לפני כמה דקות כשראיתי את הארי וראג'ש מתכרבלים על מיטתו של הארי?

למה ? רק למה ?

_____

אחרי הדיון הזה בראש שלי, אני נירגע שאני צריך להירגע קצת, אני מחליט ללכת לבריכה החיצונית אבל קודם אני צריך להחליף את בגדים המסריחים האלה.

אני לוקח את הבגדים שלי במהירות ומחליף אותם בבגדי ים, אני תופס מגבת ויורד למטה שם אני רואה את כל החבר'ה כולל הארי ואלינור צופים בסרט.

עוד לפני שאני יכול לעשות צעד נוסף, אני מושך את תשומת ליבו של הארי, אני מניד בראשי 'לא' כי אני עדיין צריך לחשוב על הסבר רק לפני כמה דקות.

נראה שהארי מבין את הסחף אז הוא מסתובב במהירות ופועל עוד לפני שהייתי כאן.

פלטתי אנחה קטנה ואחר כך ירדתי במורד המדרגות וירדתי כדי להגיע לדלת האחורית מבלי שאף אחד ישים לב.

אני פותח את דלת ההזזה, אני מתפלל לאלוהים שאף אחד לא שמע אותי. נראה שהמזל בצד שלי כי נראה שאף אחד לא שמע את זה. חוץ מהארי.

אני סוגר בחזרה את הדלת בזהירות ונאנח בשמחה. לבד .

אני מניח את המגבת שלי על אחד מכיסאות הבריכה וצולל לבריכה מיד.

זה מה שהייתי צריך... שקט. אני מקווה שזה ישאר ככה לזמן מה...

*לא לישכוח להצביע*
ש

בת שלום חברים ☺️

My Brother's Best Mate.. L.S (מתורגם)Where stories live. Discover now