לאחר דקה שכולנו בוהים באש התכולה, היא כבתה פתאום ומאחורי הקערה, ממש מולי עמדה האישה המבוגרת שנראתה מוטרדת. ״קים טאהיונג! בכל... במשך...100 שנים...״ היא גמגמה בהלם, טוב, אי אפשר להאשים אותה, כולם היו בהלם.
״בא איתי בבקשה. וגם אתה, ג׳אנג הו-סוק!״ היא קראה, ומיד עקבנו אחריה. למה היא קראה כך להו-סוק? הוא לא אשם במה שקרה, זה היה ממש ממש ממש מוזר.
היא הפנתה אותנו אל פינה מרוחקת במרתף והתיישבנו על הרצפה הקרה. עדיין לא התרגלתי למקום הזה, אבל לא הייתה לי ברירה. אני מעדיף להיכנס לחרדות, כל שלוש שעות להתמוטט, אבל לא להוביל את הערפדים אל האחים שלי!
״מאה שנים...מאה שנים בהם לא נראתה אש תכולה...מאה שנים בהם לא נראה שולט אויר ממשפחה כזאת. מאה שנים בהם לא נראו שולטי אוויר שלא ממשפחת אוויר!...״ היא הרהרה בינה לבין עצמה, מותירה אותנו עם פיות פעורים.
״גברתי...תוכלי להסביר לנו מה קורה?״ ביקש הו-סוק בנימוס. אבל לי לא היה כוח לנימוסים. ״אני לא מבין! למה אי אפשר פעם אחת לספר לנו את האמת?!״ התרעמתי והיא הישרה אליי מבט מאיים וחושב.
״חוששני שאפילו אני איני יודעת מה קורה כאן. תראו. בדרך כלל שולטי האוויר נולדים רק למשפחות בהם כולם בבית שולטי אוויר. כמו פארק ג׳ימין. הם חיים בקהילות מצומצמות ברחבי העולם. אבל אתה ג׳אנג הו-סוק, לא רק שנולדת למשפחה שמעולם לא היו בה שולטי אוויר, אלא גם למשפחה ללא בסיס או קהילה!״ היא הסבירה בנחרצות, ושינינו התכווצנו כששמענו מישהו מזכיר מאיפה באנו.
אנחנו באים ממשפחה הרוסה, מפורקת. בעצם, מעולם לא הייתה לנו משפחה. מעולם!
הו-סוק הסתכל על הרצפה בתסכול. ״אז את אומרת שמעולם לא הייתי ראוי לכך?!״ הוא שאל בכעס מאופק, תמיד הוא היה יותר מנומס ממני. ״אף פעם לא אמרתי דבר כזה״ הצטדקה האישה המבוגרת.
״והאש הכחולה שלי? תסבירי את זה. אל תגידי לי שגם זה לא יכול להיות בהתחשב שאין לי משפחה!״ כמעט צעקתי, אבל אז ראיתי את הו-סוק מביט בי ברצינות. נראה שכל התמונות מהעבר עולות לראשו, כי אז הצלחתי לראות דמעה קטנטנה מבצבצת מעינו.
״אש כחולה זאת אש שאך ורק שולטי אש הדרקון השחור יכולים לשלוט בה וליצור אותה. הם נכחדו לפני מאה שנים. כך, שאני לא יודעת איך היא הגיעה לידך. בני.״ היא נראתה מבולבלת מאוד, אבל עדיין בפוקוס מלא.
״מי אלו שולטי אש הדרקון השחור?״ שאלתי כשאני לא מתעלם מפניו הקרועות של הו-סוק. האישה נאנחה. ״אלו היו אנשים בעלי יכולות חזקות מאוד. הם היו הכי חזקים בעולם פרט לשולט הארבעה. הם חיו בהרים יחד עם הדרקונים וגידלו אותם. באחד ההרים שלהם, הם גידלו את הדרקון השחור ומשפחתו ואף אחד חוץ מהם לא ידע איפה ההר הזה נמצא. מדור לדור הדרקון השחור העניק להם כוח יוצא דופן ואיתו הם הצליחו לקיים אותו ואת שאר מיני הדרקונים. ולכן, ברגע שנהרגו כולם אחרי תאונה מזעזעת שהייתה, הדרקון השחור האחרון מת ואיתו כל שולטי האש הכחולה״ היא סיפרה לנו את כל זה עד הפרט האחרון, בצער ובכאב.
أنت تقرأ
Lived and died-חי ומת
مصاصي الدماء״השמועות אומרות שנער צעיר בן 13, קים טאהיונג, ברח מבית האומנה בו שהה היות והוריו לא היו כשירים לגדל אותו ואת אחיו. הוא הגיע לבית הוריו אחוז טירוף. לקח סכין מטבח גדולה והתחיל בטבח נוראי. הוא ניסה לרצוח את הוריו כשהוא צורח עליהם...״ האם השמועות האלו נ...
