Lived and died-חי ומת

פרק 20🌌

במלחמה, נהרגו גם מהם, יותר מחצי, והחלק ששרדו התפזרו בכל רחבי העולם. ״נשארו עוד כאלו?״ התפלא ג׳ימין ואי-סו הנהנה. ״כן. אבל לא הרבה״ דיווחה בעצב.

״את היסוד עליו אתם שולטים אתם תגלו בעצמכם. כאן. אתם תתאמנו, תראו רמזים על גופכם ועל רוחכם, אנחנו נאמן אתכם לגלות מה היסוד שלכם. נאמג׳ון, ג׳ימין וג׳ין כבר שולטים כל אחד ביסודו. הו-סוק וג׳ונקוק עוד יצטרכו לגלות. ובאשר אליך.״ היא רכנה לעברי, מסתכלת אל תוך עיניי.

״כדי שתאמין שזה אתה. אני רוצה לשאול אותך. כשהיית בסכנת חיים ממשית, או כשהיית כועס מאוד, לא קרו דברים מוזרים? האדמה לא רעדה? סכינים לא התנופפו באוויר? ראית רק שחור?״ היא תארה בדיוק את התקפי הזעם שלי, את איבוד העשתונות שלי והזכירה לי את אותו היום, כאילו היא ידעה מה קרה שם יותר טוב מכולם. ניערתי את ראשי, ״אתה רואה?!״ היא חייכה באושר.

״אני יאמן אותך באופן אישי. וג׳ונקוק והו-סוק יתאמנו עם ג׳ימין.״ היא הכריזה. רגע. איך ג׳ין יגע מכל זה?
״היונג. אתה...אתה ידעת מכל זה?״ שאל פתאום הו-סוק בתמיהה. ״אתה ידעת שאנחנו שולטי יסוד? אתה כבר יודע במה את שולט ולא אמרת דבר?!״ קולו התרעם בכעס מאוכזב, גם ג״ונקוק לא נראה מרוצה מההסתרה, אבל ג׳ין נשאר אדיש.

״אתה יודע למה לא הוא לא אמר לכם כלום?״ התערבה האישה המבוגרת. ״כי אם הייתם יודעים לפני שהגעתם הנה, הייתם מתים! הם היו מריחים את ההילה שלכם,קוראים את המחשבות שלכם, וכבר הורגים אתכם.״ היא הסבירה, מוכיחה את הו-סוק שלא דיבר בכבוד לאחיו הגדול.

היו לי כל כך הרבה שאלות שלא ידעתי מאיפה להתחיל. ״באיזה יסוד אתם שולטים?״ שאלתי פתאום, ונאמג׳ון חייך חיוך קטנטן. ״אני אדמה״, טוב זה דיי ברור בהתחשב לחוזק והגודל שלו. ״אוויר״ הודיע ג׳ימין כאילו זה מובן מאליו.
״אני....״ כחכך ג׳ין בגרונו, ״אני...מים״. שקט. אף אחד לא פצה את פיו, עד שג׳ונקוק הרים את קולו. ״איך אני יודע מה היסוד שלי?״ הוא שאל פתאום, נלהב ממצבו החדש כשהוא לא מתיחס לג׳ין. האישה חייכה שוב חיוך קטן ומבשר על הרבה.

״אתם תקבלו שלושה קערות, בכל אחת יהיה יסוד אחד. היסוד יבחר אתכם, הוא יזהה אתכם וינחת בידכם. אם אתם אדמה, אז תרגישו רעידות. אם אתם אש, תרגישו כוויות בכל גופכם, אם אתם אוויר, תתקשו לנשום לרגע, ואם אתם מים, אתם תרגישו לשלוש שניות כל טיפת דם בגופכם״ היא הסבירה בשטף, מונה את ארבעת היסודות על ידה. ״ואם כולם יחד?״ שאל הו-סוק והסתכל עליי במבט משונה.

״אתם תרגישו הכל יחד ותאבדו את ההכרה לחצי שעה״ היא אמרה פתאום, מסתכלת עליי במבט מקפיא. ״רגע״ עצרתי אותם לפני שיהרגו אותי, ״מה אם גא-ראם?״ שאלתי פתאום. כולם הופתעו לשמה, גם אני קצת הופתעתי מעצמי.

״גא-ראם הייתה שולטת אדמה. אבל ברגע שננשכים, השליטה נעלמת ולפעמים העוצמה בה שני הניגודים נכנסים אל גוף אחד יכולה להרוג. בדרך כלל הכוחות האלו נלחמים בפנים, אבל תמיד שליטת היסוד עוזבת, משאירה את בעליה גוסס״ היא ענתה לי ביובש. היא רמזה לי, שיש לגא-ראם מזל גדול שהיא חיה.