פרק ארבע עשרה💏

Start from the beginning
                                    

מייד הורדתי את המבט מבושה כשיכולתי לחוש במבטים של לבן השיער הידוע בכינויו המלך של ממלכת BTS ואבא שלי, קים נאמג'ון.

חיכינו עד שהרופא יסיים את עבודתו ויצא החוצה.

כמה שניות אחרי שהוא יצא המלך צעק בקול עמוק וקשוח "קים טאהיונג אפשר להבין מה עובר עלייך!?" נרתעתי מעט, אני לא ישקר.

אמא שלי הרגיעה אותו כשאמרה "אני בסדר, אל תצעק עליו, הוא לא עשה כלום ג'וני" וגרמה לי להרגיש יותר ויותר אשמה ועצב ותסכול כשהורדתי את הראש כלפי מטה.

"תסביר, קים טאהיונג ברגע זה, מה לעזאזל גרם לך לפגוע באימך" אבא אמר הפעם בטונים נמוכים יותר ואני שתקתי.

להגיד את האמת שלי או את מה שהם רוצים לשמוע?

_כללית_
"תסביר, קים טאהיונג ברגע זה, מה לעזאזל גרם לך לפגוע באימך" אמר אביו של טאהיונג, מצפה לתשובה בזמן שהסתכל על בנו שפניו עדיין מופנות אל הרצפה.

"אל תדחק בו" ביקשה המלכה מבעלה באנחה קטנה כשסקרה את פניו הכועסות של בעלה.

"מה אתה רוצה לשמוע בדיוק?" שאל טאהיונג בקול שבור אחרי כמה דקות קצרות של שקט בהיכל וגרם למלכה להביט בבנה או יותר נכון בשערו בדאגה.

"את האמת" אמר המלך, עדיין בקול נוקשה ופנים כועסות עד שבנו הרים את ראשו וחשף את פניו.

את פניו שמלאות בדמעות.

"כבר אין לי אמת, הוד מעלתך" אמר טאהיונג את האמת לאביו לבן השיער כשהדמעות ממשיכות לרדת באיטיות.

"אתה רוצה שאני יגיד שאני מצטער? אני לא צריך שתגיד לי את זה, אני לא צריך שתגרום לי להרגיש חרא, כמו הבן הכי גרוע בעולם שאפילו לא יכול לשלוט בעצמו ופוגע במשפחה שלו! באמא שלו! אני יודע כבר את כל זה, אני פאקינג חי את זה כל פאקינג יום! כל התסכול, כל הפחד, כל הכאב, כל החיים האלה שכבר איבדו כל משמעות מבחינתי!" צעק טאהיונג את מה שהיה על ליבו וגורם לאימו לדמוע כשהרגישה את כאב הבכור בכל מילה ומילה שאמר.

טאהיונג הסתכל על התקרה כשנשם עמוק וניגב את הדמעות מלחייו וחזר לחוסר ההבעה שלו בשניות "אני מצטער על חוצפתי הוד מעלתך" אמר שחור השיער כשקד לעבר לבן השיער ואשתו, הוא התכוון ללכת עד ששמע את קול אימו שגרם לו לעצור.

"אני כל כך מצטערת בני, אני מצטערת על כך שלא הצלחתי לגאול אותך מייסורייך במשך ארבע שנים" אמרה ג'יני כשהבכי והכאב מורגשים במילותיה.

טאהיונג הרים את ראשו אל התקרה כשגבו עדיין אל הוריו "אין לך על מה להצטער, אולי זה דבר טוב שלא הצלחתם" רמז טאהיונג וכל מה ששמע היה שקט.

הוא התכוון לצאת מההיכל עד שהרגיש יד על הכתף שלו, יד שגורמת לו להירתע ולהתקדם קדימה במהירות כדי להרחיק את היד ממנו עד לאי נגיעה.

the long lost prince/ tk🔛Where stories live. Discover now