פרק ארבע עשרה💏

Start from the beginning
                                    

"ג'א-ג'אנגקוק" טאהיונג מיהר להתרחק מחוסר אוויר ומהחשש שהיה לו "זאת הייתה טעות, אני מצטער נסחפתי" התנצל טאהיונג בפני ג'אנגקוק שקם מייד והוריד את ראשו.

"זה בסדר, זה מובן הוד מעלתך, לא הייתי צריך לומר את המיל-" ג'אנגקוק בא לומר אבל נעצר כשטאהיונג נעמד ועצר אותו "לא. הייתי צריך לשמוע את המילים האלה ג'אנגקוק, אני מצטער אם עברתי את הגבול ואשמח אם תשכח מזה" אמר שחור השיער המלכותי בזמן שהאחר הנהן.

"אשמח גם אם תמשיך להיות חלק מהשיחות שלי, ולא תחזור במילותייך לאחר מה שקרה" הוסיף קים וג'ון הנהן "אני מבין הוד מעלתך, הסר דאגה מליבך שכחתי כבר מזה" הסביר שחור השיער המובך כשמבטו היה על הרצפה.

"תודה ג'אנגקוק, המילים שלך היו הדבר שהייתי צריך לשמוע כרגע, תודה שעודדת אותי" טאהיונג אמר כשהניח את ידו על הכתף של ג'אנגקוק אבל מייד הוריד אותה כשנזכר מה קרה לפני רגעים ספורים.

"זה התפקיד שלי הוד מעלתך" אמר שחור השיער למלך העתידי שהנהן לחיוב ויצא מחבוא הסודי, משאיר את ג'אנגקוק לבד.
להאדים ולהירגע לפני שיצא גם הוא מהמחבוא.

_טאהיונג_
אני לא מאמין שנישקתי את ג'אנגקוק עכשיו.

המילים שהוא אמר והמשקל שלהם עליי, אני יודע עכשיו שהוא לא התכוון אליהם כמו שאני חשבתי שהוא התכוון אבל... הם היו כל כך חמימות, העיניים שלו היו כל כך מהפנטות שלרגע איבדתי את דעתי ונישקתי אותו.

אמרתי לו לשכוח מזה שאפילו אני לא מסוגל לשכוח, לשכוח את השפתיים החמימות שלו על שלי, כל כך מגרות וזזות בתיאום... טאהיונג תעזוב את זה. זאת הייתה טעות.

אני לא יכול לתת לו את מה שהוא משתוקק אליו... אהבה. אני לא יכול.

בכל זאת אם אני לא יכול לתת לו את מה שהוא רוצה, אני עדיין רוצה להיות אימפולסיבי ושהוא יהיה לידי.

אחרי שהוא אמר שזה התפקיד שלו יכולתי להשים לב להבעת הפנים העצובה שלו, למרות שהוא ניסה כל כך להסתיר אותה אני אולי היחידי שמסוגל לקרוא אותה.

אולי זה מאחר והייתי עצוב כל כך הרבה זמן אני כבר מזהה אחרים? אולי.

אני יודע שהוא פגוע אבל זה עדיף בשבילו להיפגע עכשיו ולמנוע פגיעה עתידית גרועה יותר.

עזבתי את המחבוא שכבר לא סודי במיוחד בהרגשה חרא אבל עם מילותיו של ג'אנגקוק שניחמו אותי, החלטתי ללכת לאמא שלי.

לראות אם באמת הכל בסדר ולהצטער על מקודם.

הלכתי להיכל המלך אחרי ששאלתי חיילים היכן המלכה, דפקתי בדלתות הגדולות ונכנסתי פנימה.

נכנסתי וראיתי את המלך והמלכה יושבים על הכס שלהם והרופא מטפל ביד של אמא שלי, חובש אותה כשהיא הסתכלה עליי בחיוך.

the long lost prince/ tk🔛Where stories live. Discover now