פרק רביעי🍪

Start from the beginning
                                    

"אייש הוא נפצע יותר" אמרתי כשהתכופפתי לבדוק את הרגל של ג'סטין, הוא נחר ברגע שנגעתי ברגל שלו ואני הרחקתי את היד שלי במהירות "אנ-אנחנו נטפל בו הוד מעלתך" אמר הווטרינר בגמגום קל והבנתי שאם אני יעזוב ג'סטין ישתגע "איפה?" שאלתי והמתמחים הצביעו לי על איזה אורווה ענקית שהובלתי את ג'סטין אליה.

"תטפלו בו" הוראתי להם כשהגעתי לשם איתם והם הסתכלו אחד על השני "עכשיו" הוספתי והווטרינר אמר לי "הוא צריך לשכב" השכבתי את ג'סטין והתיישבתי איתו על הקרקע למרות ההתנגדות של הווטרינר והמתמחים שלו, ליטפתי את ג'סטין בזמן שהם טיפלו בו במהירות.

"הוא יוכל לדהור שוב?" שאלתי את הווטרינר שהנהן לחיוב "כן הוד מעלתך, אחרי מנוחה ארוכה של כמה שבועות הוא יוכל לדהור כמו הרוח" הסביר לי הווטרינר והנהנתי לחיוב, הם יצאו מהאורווה.

משרת אחד רץ עד אליי "הוד מעלתך! חיפשתי אותך בכל מקום! המלך רוצה לראותך בהיכל המלך" הנהנתי לחיוב וחיכיתי שהוא ילך עד שאמרתי "ג'סטין אני צריך ללכת אוקיי?" כשליטפתי את ג'סטין שהסתכל עליי.

"אל תתרגז במהירות, תיתן להם צ'אנס לעזור אוקיי?" אמרתי כששמתי את ידי בין עיניו "אני יחזור בקרוב אוקיי? תהנה בינתיים מחיי חברה" אמרתי כשהסתכלתי על הסוסים הלבנים שהיו איתו באותו אורווה וראיתי שהוא הסתכל גם עליהם.

"תהנה" אמרתי כשליטפתי אותו בפעם האחרונה לפני שיצאתי, הוא נחר והסתכלתי עליו וסימנתי לו שיהיה בשקט.

הוא נחר בפעם אחרונה ואני הלכתי להיכל המלך.

הדלתות נפחו והמלך ישב כס המלכות שלו כשאני התקרבתי ועמדתי מולו, הברדס כמובן לא עליי אלא בגדים מלכותיים.

_כללית_
"שמעתי מהנסיך יונגי שיצאת לצוד" נאמג'ון אמר אחרי שקט של כמה דקות מופתי.

"כן אבא, הלכתי לצוד חזיר בר" אמר טאהיונג כשפניו עדיין עם אותה הבעת פנים מאז שחזר, חסרות הבעה ואכפתיות "שמעתי שהבאת גם סוס" הוסיף המלך וטאהיונג הנהן לחיוב.

"אתה יודע כמה דאגתי?" שאל לבן השיער את בנו שחור השיער "אני מצטע-" טאהיונג התכוון לומר אבל נקטע מצעקת אביו "יש לך מושג לכמה חרדות נכנסתי כשלא היית בחדר!?" צעק נאמג'ון והוסיף "יש לך מושג כמה דאגתי שהכתר שלך היה זרוק על המיטה!?" טאהיונג הוריד את ראשו בזמן שאביו המשיך לנזוף בו.

"פחדתי. פחדתי ממה שיקרה שאחיך ואימך יגלו שנעלמת. שוב!" צעק נאמג'ון וטאהיונג נאנח בשקט "פחדתי שקרה לך משהו. טאהיונג-אה, פחדתי שנעלמת שוב, פחדתי שתעלם שוב כאילו והיום הזה היה חלום" אמר המלך בקול רציני וטאהיונג הסתכל על אביו הדומע באותה הבעה ריקה.

"אני מצטער הוד מעלתך" אמר טאהיונג וקד לעבר המלך "אחיך ואימך לא יודעים כלום, מצידם אתה היית בחדר אבל כנראה הם שמעו על כך שחזרת עם הנסיך יונגי אז בשבילם יצאת לצוד ביחד עם יונגי. לא לבדך" הסביר נאמג'ון וטאהיונג הנהן והלך לקחת את הכתר שהמלך הושיט לעברו.

the long lost prince/ tk🔛Where stories live. Discover now