פרק שלישי 🐴

Start from the beginning
                                    

"עדיין יש לי את זה" אמרתי בגיחוך והמשכתי לירות עוד חצים במקומות שונים בחדר במהירות.
"ג'סטין... שאני ילך לקחת אותך?" דיברתי אל עצמי ונאנחתי כשידעתי שהסיכוי נמוך שאני עובר את השומרים הרבים במיוחד עכשיו, כשחזרתי.

הוא ימות אם הוא יישאר לבד יותר מידי זמן לבד... איזה מטומטם אני שהשארתי אותו לבד!
קילפתי הכל והחזרתי לתא הסודי חוץ מסכין אחת, לבשתי מהר את המדים החונקים ומעליהם שמתי את הברדס ומיהרתי לצאת מהחדר.

"אני צריך לצאת, פתחו את השערים!" ציוותי את החיילים הסתכלו עליי בבלבול וחוסר ידיעה, הם בטח שואלים את עצמם אם הם צריכים לעשות את זה או לא.

"תפתחו את השערים בהוראת המלך!" צעקתי בשקר, לא ראיתי את המלך מאז ארוחת הבוקר אבל הייתי חייב לצאת, אני לא יכול לעזוב את ג'סטין למות שם לבדו.

השערים נפתחו ואני יצאתי במהירות כשהברדס על ראשי ויצאתי בריצה החוצה "לעזאזל ג'סטין תהיה בסדר" מלמלתי תוך כדי ריצה, עובר את כל האזרחים שיצאו אל השוק.

אחרי כמה שעות הגעתי אל היער ונכנסתי לשם במהירות כשהסכין שהחבאתי "ג'סטין!" צעקתי ושרקתי לסוס שלי אבל כל מה ששמעתי היה רעש של ציפורים והעלים שדרכתי עליהם.

"ג'סטין!" צעקתי שוב ושרקתי, עצמתי את עיני והקשבתי לטבע... ג'סטין תן סימן ילד, תן סימן...
שמעתי את הקול שלו ורצתי לכיוונו, הוא שוכב פצוע! לעזאזל!

"ג'סטין, אתה בסדר? הכל בסדר ילד" אמרתי וליטפתי את הבטן שלו והוא נחר (כן סוסים נוחרים), הסתובבתי וראיתי חזיר בר מתקרב אלי במהירות.

העפתי אותו והסכין עפה ביחד איתו "הייתי שמח לקשת שלי עכשיו" אמרתי ונעמדתי הרחק מג'סטין שלא יפגע עוד ממה שהוא פגוע והחזיר רץ לעברי, הרמתי את הסכין והוא נפל עליי כמעט נוגס בי.

"איכס" אמרתי כשהדם שלו היה על הברדס שלי "הברדס המסכן שלי" אמרתי באנחה והחזיר עדיין היה חי כשהעפתי אותו ממני אז דקרתי עוד כמה פעמים עד שהוא מת לגמרי.

"ג'סטין אתה בסדר? אתה יכול לקום?" שאלתי את הסוס שלי וניסיתי להעמיד אותו, הוא נעמד אבל הרגל שלו פצועה, הוא לא יכול לרכוב במהירות.

"בוא נלך לארמון אוקיי ג'סטין?" אמרתי כשליטפתי אותו "בוא ניקח את החזיר הזה כתירוץ קטן" אמרתי בחיוך קטנטן כשהמשכתי ללטף את ג'סטין.

"אתה יודע מה? לעזאזל עם הארמון, בוא נלך לטפל בך ילד" אמרתי והוא צהל בשמחה, אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו ביחד... זה קשה לא להרגיש חיבור.

-בינתיים בארמון-

_כללית_
המלך ניגש לחדרו של בנו הבכור, הוא רצה לדבר איתו על התקופה האחרונה ולנסות לדלות ממנו פרטים, אפילו הכי קטנים שיש.

the long lost prince/ tk🔛Where stories live. Discover now