עוד

פרק 19- בלעדיהם

״מה לעזאזל נכנס בין שניכם?״ בר התפרץ שוב, קוטע את הדבר – הבטח נבזי – שדין רצה לענות לי.

הפעם דין ענה ונראה כאילו התפוצץ מבפנים. ״לרי לא מעריכה אותנו בשיט, זה מה שקרה.״ הוא בהה בי בשנאה.

התחרפנתי והחזרתי לו את אותו המבט השונא. ״אתה רציני?״ כמעט צרחתי ולא האמנתי שכל פעם הוא שם עלי את כל האשמה. ״אתה רציני? דין חתיכת חרא חבר ואי אפשר לסמוך על מילה שלו, זה מה שקרה!״ החזרתי לו בשטף.

״לריאן,״ הוא געש בזעם. ראיתי בעיניים שלו, הכל כך מוכרות לי, מבט שלא ראיתי בחיים. ואפילו ברחוב החשוך הרגשתי את המבט הזה קורע לי את הגוף לקרעים, כי זה היה מבט של שנאה מוחלטת כלפיי. ״אם זה היה תלוי בך מזמן אף אחד מאיתנו לא היה בחיים שלך. תמיד היינו נדיפים מבחינתך. חיים שלמים אנחנו נותנים לך הכל ואת פה בשבילנו מתי שבזין שלך. ״ הוא התפרץ.

כל מילה שלו חתכה כמו סכין. היד שלי רעדה וזה לא היה מהקור. ״אנחנו?״ ביטאתי בתהיה.

הסתכלתי על נבו שהסתכל על דין בפה פעור, בהלם שאמר את זה ככה.

״זה נכון. זה ככה גם עם קורל.״ בר העלה מיד כאילו חיכה להזדמנות.

הרגשתי את המילים שלהם כמו סטירה. נתתי הכל לבנים. חיים שלמים של קרירות וריחוק עם כל השאר, ואותם הכנסתי מעבר לכל החומות.

״אוי, חלאס כבר עם קורל! אתה איתה יומיים!״ התעצבן עליו נבו.

״מה הקשר?״ צעק בחזרה ודפק על צד הקלאב-קאר בעצבים.

״תראה איך אתה מתהפך בשביל מישהי שאתה בקושי מכיר! ואז יש לך מה להגיד עלי ועל הבת זוג שלי כבר שנה!״ הוא יצא עליו בחזרה. לא ידעתי אם הוא מגן עלי או על עצמו.

הרגשתי את הדמעות מציפות את עיניי והגרון שלי צרב כשנסיתי לא לבכות. לא האמנתי שזה מה שהבנים חושבים עלי מאחורי הגב. שהם נדיפים בשבילי? שאני לא שם בשבילם?

״אתה גם חושב ככה?״ דחקתי מיד בנבו.

״לרי...״ הוא מלמל כאילו לא רצה לענות.

״תדבר,״ סיננתי בקול שבור.

״אני יודע שאת אוהבת אותנו, אבל לפעמים את פשוט נורא מתעסקת בעצמך. כמעט נפרדתי מעדן יום אחד, הייתי שבור, ואת לא שאלת אותי אפילו מה איתי או איך זה נגמר בסוף.״ הוא סיפר בקול חלוש.

זכרתי את היום הזה, שהוא היה עצוב וסיפר מה קרה. תפסתי את ליאב עם סיגריה ביום שלפני וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה לחזור הביתה ולתת לאחי סדרת חינוך כאילו היה בצבא. אז אמרתי שאני צריכה לעשות שיעורי בית והלכתי משם.

זה נכון שהייתי טרודה בעצמי יותר מאשר שאר הבנים, אבל הבאתי להם כל מה שהיה ביכולתי להביא להם.

לפעמים לא יכולתי להכיל גם את הבעיות הקטנות שלהם, כשהבעיות שלי היו כל כך בלתי ניתנות להכלה. בר התלונן שאין לו אהבה, לי היו שני אחים ילדים לדאוג להם. נבו התלונן על צרות עם עדן, לי היה אבא שיכור ומסתבר שגם מכה. דין היה מצוברח שוב, אני התגעגעתי לאמא שלי בלי הפסקה.

אולי הם היו החברים החרא מבנינו. כי הם לא ראו את כל זה.

״אתם אפילו לא מכירים אותי יותר.״ פלטתי ועכשיו – עכשיו זה היה הרגע שבו נשבר לי הלב.

הדמעות שלי פשוט התחילו לזלוג בלי הפסקה והרגשתי בעולם מקביל ורע. הרגשתי לבד. כולם רק בהו אחד בשני ואף אחד לא העיז להיות זה ששובר את השקט. עמדנו שם דקות כל כך ארוכות.

נבו היה מקונס בתוך עצמו בעצבים ודין חזר להסתכל קדימה ולא עלינו וידעתי שהוא שבור אפילו עם כל הכעס, בר ניסה להחביא את הפרצוף העצוב שלו וכולנו הרגשנו איך רעידות אדמה פוקדת את העולמות שלנו. היינו החברים הכי טובים כל החיים ורבנו אין סוף פעמים, אבל זה אף פעם לא היה ככה. היה כל כך הרבה מתחת לשטח שבקושי נשארה אדמה בטוחה לעמוד עליה. בר כעס עלי בגלל מה שעשיתי לקורל ועל נבו בגלל עדן, דין כעס עלי על שהוצאתי אותו מהחיים שלי ועל נבו בגלל עדן, נבו כעס עלינו כי כעסנו עליו בגלל עדן. זה היה כל כך סבוך.

הרגשתי שלא יכולתי יותר להמשיך להחזיק. במשך שנים, החזקתי את עצמי לא לברוח, למרות שכל עצם בגוף שלי אמרה לי לברוח. להתרחק, לפני שגם הם יעלמו, כמו כולם. החזקתי את עצמי כי אהבתי אותם כל כך ולא יכולתי לדמיין את עצמי בלעדיהם. אבל עכשיו...

אולי פשוט כבר לא התאמנו. אולי גדלנו ונהינו שונים מידי, וזה לא היה נכון יותר.

לא יכולתי להכיל את זה יותר. אתמול אבדתי כל שארית תקווה קטנה שהייתה לי מאבא שלי והיום מהבנים. הרגשתי שאני מתחרפנת וזה רק הוכיח את מה שהבנתי כנכון – שדברים טובים תמיד צפויים להביא כאב לחיים שלי.

הסתכלתי עליהם בפעם האחרונה ואז הסתובבתי ללכת משם בלי להגיד מילה. ״לרי, אל תלכי ככה.״ בר קרא אחרי אבל לא היה לי אכפת.

הם היו האנשים הכי קרובים אלי, אלו שמצויים בכל הזכרונות שלי, המשפחה שבחרתי לעצמי. ובלעדיהם, עכשיו, באמת שלא נשאר לי כבר שום דבר נוסף לאבד.

.
אוף🥺

אשמח שתצביעו, תשאירו תגובה ותוסיפו לרשימת הקריאה שלכן. דעתכן חשובה לי ואני אשמח אם תכתבו לי בפירוט מה אתן אומרות על התקדמות הסיפור. אנחנו מתקרבות לאמצע בצעדי ענק ובא לי לדעת מה אתן חושבות שהולך לקרות בהמשך. תמיד פה לשמוע את דעתכן בתגובות או בפרטי.

175 הצבעות ונמשיך🤍

מאחלת לכן סופ״ש נעים וחמים.