עוד

פרק 19- בלעדיהם

הסתכלתי על דין שישב מקדימה עם יד על ההגה ואפילו לא הפנה אלינו מבט. בין כל האשמה, כעס גאה בי ודמיינתי בשנאה את דין מוציא את כל העצבים שלו עלי בפני בר. ״כאילו אכפת לי מה הוא חושב.״ סיננתי בארסיות.

״מה הולך בין שניכם בימים האחרונים?״ שאל נבו בקוצר-רוח. "אין לי כוח לזה שאתם שומרים מאיתנו סודות. תתחילו לדבר, ומהר." הוא היה עצבני וזה היה נדיר למצוא את נבו עצבני.

קמתי גם אני מהקלאב-קאר בעצבים. ״חבר שלכם בלתי נסבל, זה מה שקורה.״ עניתי בכעס בלתי נשלט.

״חבר שלכם?״ בר הסתכל עלי בזילזול על בחירת המילים שלי.

״כן. אני לא חברה של דין יותר. כבר שבועיים.״ הלשנתי ישר כאילו חכיתי לרגע שההזדמנות תעלה.

״מה?״ התפרץ נבו. ״על מה את מדברת?״ שאל אותי. לא עניתי לו ורק בהיתי בו בכעס גועש.

רציתי שדין יתקע עם להסביר את כל מה שקורה. נבו פנה להתסכל עליו כמו שצפיתי. ״דין.״ הוא קרא בכעס.

״מה אתה רוצה?״ התפרץ דין והסתובב אלינו לראשונה. העיניים שלו שידרו עצבים כמו שכולנו הרגשנו. ״מה אכפת לך? גם ככה כל היום אתה עם עדן.״ הוא זרק ישר כאילו חיפש כל דבר שהוא יכול לזרוק כדי להוריד את האש ממנו.

״מה?״ אמר נבו והסתכל על דין בזילזול. ״מה אתה ממציא כדי להתחמק?״ הוא התעצבן.

״זה שלא העלנו את זה עד עכשיו לא אומר שזאת המצאה.״ הוא ענה מיד בדיפלומטיות.

״העלנו?״ הוא תהה ומיד הסתכל על בר ועלי בשאלה ובתקווה. ״אתם חושבים ככה גם?״ הוא נעץ בי מבט.

שתקתי והשפלתי מבט בשקט במקומי כדי לא להיות חייבת לענות.

״שמע,״ ענה בר בשביל שנינו, ״עדן סבבה והכל אבל היא לא חייבת לבוא תמיד. מאז שנהיתם ביחד בקושי היינו רק ארבעתנו.״ הוא הסביר.

״או שהיא נמצאת או ששניכם נמצאים תמיד.״ השלים דין בהסכמה והנהן, שמח שהאש כבר לא מופנת אליו.

״אתם כל כך ילדותיים.״ התלונן נבו בעצבים. ״היא חברה שלי. אני רוצה שהיא תהיה פה תמיד ואם אתם לא יכולים לקבל את זה זאת כבר בעיה שלכם איתי.״ הוא הבהיר בכעס.

האווירה נהייתה רצינית. בקושי יצא לי בכל החיים לראות את נבו באמת עצבני עלינו. בר ואני התחלנו לגמגם אבל דין כבר נדלק.

הוא התפרץ בכעס. הם נעצו מבט זה בזה ונראו מרוחקים יותר מאי פעם. ״מה הקשר ילדותי? לי יש חברה ועדיין אתם הייתם מקום ראשון.״

הדרך שבה אמר הייתם בזמן עבר צרמה לי ופשוט פלטתי את הרעל שלי, ״עם חברה כמו שלך עדיף לשים גם את נסראללה מקום ראשון.״ מלמלתי בטינה, בלי יכולת לעצור את עצמי. שנאתי אותו, ואותי – על כל מה שהוא גרם לי להרגיש.