״שמעתי את השיחה שלך, אני מצטער על מה שעברת... אני ממש מצטער ג׳ס, אני רוצה להיות שם בשבילך, זה לא מגיע לך, אתה טוב מידי! אתה פשוט טוב מידי... אני מצטער.״ היה כל מה שקימברלי אמר בשביל לשבור את היחס הקר של המפקד שלו שפשוט עמד באותו שקם עם עיניים המומות ורחבות, גוף רועד, וחסר אוויר, לא בטוח איך הוא מגיב לזה, או אם הוא מגיב לזה בכלל.
״זה-״ הוא חיפש את מילותיו, לא בטוח מה הרגש שהוא מרגיש כרגע, אך הוא ללא ספק לא חיובי.
״זה אישי. אין לך שום זכות להאזין לשיחות שלי קימברלי, תחזור לאוהל שלך מייד.״ המפקד קרא בטון מלא ביטחון והשתחרר מאחיזתו של האחר לפני שיצא מהשקם בצעדים מהירים, כאלו שהשאירו את שחור השיער מאחורה, מאוכזב מעצמו ומתוסכל.
לא משנה מה הוא עושה, הוא תמיד איכשהו מצליח להרוס את זה, הוא אף פעם לא מצליח לנהל שיחה חברותית עם המפקד שלו, למה ג׳ס חייב להיות כל כך דרמתי כל הזמן? קים חשב לעצמו, אך לפני שהוא נתן לאותה מחשבה להתפתח הוא החליט שהוא לא מבזבז זמן ויצא לחיפוש אחר המפקד שלו.
עד מהרה הוא הגיע למעונות, די בטוח שהאחר יהיה שם, אך על פי החושך בחלונו והדלת הנעולה נראה כי הטירון טעה בניחושו.
הוא נאנח עמוקות והתכונן לחזור אל האוהל שלו כשלפתע שמע את אותן יבבות שכל כך שנא לשמוע.
״ג׳סי...״ הוא אמר בטון חלוש ממעבר לדלת, אחד שיכל להרגיע אך גם העביר צמרמורת בכל גופו של האחר בקלות.
לא נשמעה כל תגובה, אך בן רגע קימברלי יכל להרגיש את חום גופו של האחר למרחקים והוא ידע ללא כל צל של ספק שהאחר ממש מעבר לדלת, כנראה שוב בוכה על כמה מר גורלו.
״ג׳סי, מתוק שלי... אני יודע שאתה שם, בבקשה פתח לי את הדלת, אני רק רוצה לראות אם הכל בסדר.״ שחור השיער המשיך לדבר ולהחמיא אך נראה כי האחר ממש לא מתכוון לפתוח את הדלת בקרוב, הוא כנראה נעל אותה בדיוק בגלל הסיבה הזאת.
אחרי אולי עשר דקות של התחננות בלתי נפסקת, קימברלי החליט להתיישב על הרצפה בישיבה מזרחית מול הדלת, מעסיק את עצמו בחתיכת עץ רעועה שמצא על הרצפה בזמן שהמשיך לדבר, בעיקר לעצמו אך בידיעה מלאה שהאחר מאזין היטב לכל ציוץ.
״אתה יודע ג׳סי, אני מתחרט הרבה על איך שהתייחסתי אליך.״ הוא התחיל, עדיין שומע את היבבות אך מנסה להתעלם מכך.
״אתה כל כך מקסים לדעתי, ממש מושלם, מהרגע הראשון שראיתי אותך הלב שלי עלה באש.״ הוא המשיך.
״יש בך רוגע כזה, אני אוהב את זה, יש בך... המון רגשות, אתה חכם ברמות, אתה עדין, אתה המפקד הכי טוב שאפשר לבקש, אתה אנושי.
״אני שונא להודות בזה, אבל אני לפעמים חושב על עצמי ומוצא אותך קצת... אנוכי.
תחשוב ש... מבחינתי מצאתי מישהו שאני מאוהב בו עד הגג, ואולי אני לא מתנהג למופת, אבל סירבת לי כל כך הרבה פעמים, ואתה יודע למה אני לא מוכן לקחת לא כתשובה?״ הוא נעצר לרגע.
״זה לא כי אני מטריד, לא כי אני נואש, אני לא מוכן לשמוע ממך לא כי אני יודע שאתה כן רוצה את זה כמוני. איך אני יודע? אף פעם לא אמרת לי שאתה לא רוצה, זה תמיד ׳אסור לנו׳, ׳כדאי שנפסיק׳, ׳יתפסו אותנו׳, אז כוסעמק עם הצבא הזה, למה, חיילים לא מתאהבים? אז מה אם אתה המפקד שלי, זה הופך אותך למפלצת? אתה יודע מה ג׳ס? אם תגיד לי עכשיו, אחת ולתמיד שאתה לא רוצה אותי באמת, ושלצבא אין שום קשר לזה, אני לא אציק לך יותר לעולם, רק תגיד לי ׳אני לא רוצה אותך, וזה לא בגלל שאנחנו בצבא, זה בגלל שאני באמת לא רוצה אותך׳, אני אסתום את הפה, אני אתרחק, אני אבכה לבד עם עצמי אבל בחיים לא אציק לך יותר. יש לנו עסק?״ קימברלי היה בטוח שהוא מדבר עם עצמו אך ברגע בו יבבותיו של המפקד שלו נפסקו הוא ידע שהאחר מקשיב.
לאחר כמה שניות של שקט, קימברלי ניקה את גרונו, ״אם תשתוק מבחינתי זה סירוב להצעה שלי.״ הוא הזכיר, אך למרות זאת, לא נאמרה מילה, ולמרות שג׳ס יכל לסיים את כל הדרמה הזאת בשלוש מילים, הוא בחר לא לומר דבר, וזה מה שגרם לקימברלי לחייך לעצמו מעט.
״גם אני אוהב אותך ג׳ס.״ הוא ענה על כך לפני שנעמד, ״לילה טוב.״ הוא הוסיף עם אותו חיוך על פניו והתכונן ללכת משם, כשלפתע הדבר האחרון שחשב שיקרה קרה; המנעול נשמע כמתנתק, והדלת נפתחה ממש ממש מעט, מספיק בכדי שרק אפו הקטן של הברונטי יציץ החוצה ושמבטם החודר יתנגש.
״ג׳סי...״ שחור השיער לחש וחזר לעמוד היטב מול המפקד שלו, בוחן את פניו הבוכיות והעדיין כל כך כל כך יפות.
״התכוונת לכל מה שאמרת?״ קולו הקטן של המפקד צייץ ושחור השיער הנהן, מפחד לומר דבר לא במקום לכן החליט ששפת סימנים במקרה הזה זו שפה מצויינת ל׳פולטי מילים׳ כמוהו.
ג׳ס רק ניקה את גרונו ופסע אחורנית, פותח את הדלת ונותן לחייל שלו להכנס.
״א-אתה נכנס רק כדי שנוכל לסדר את זה בנינו, בלי שום צעדים שיגרמו לי לשתק אותך, תודה.״ הוא אמר, משום מה גורם לצעיר לצחקק מעט לפני שהתיישב לייד ג׳ס על המיטה הלא נוחה בעליל.
״אני יודע את זה.״ הוא ענה בנחת ובחן את פניו היפות של המפקד שלו.
״אני ממש מתנצל, על הכל.״ הוא הוסיף לפני שנאנח עמוקות והשפיל מבטו, גורם למפקד שלו לבלוע את רוקו בכח ולהאדים מעט.
״גם אני.״ ג׳ס ענה, גורם לכל גופו של האחר להתרומם מעלה בן רגע, מה לעזאזל?
״גם אתה?״ הוא שאל בתדהמה, אך ג׳ס פשוט הנהן לעצמו והמשיך לדבר; ״אתה... צודק, אני כן מונע מעצמי מלהתקרב אליך רק בגלל שאנחנו בצבא, אם היינו במסגרת אחרת אני מניח שכבר הייתי-״ ג׳ס לא יכל להשלים את המשפט לפני שזוג שפתיים רעבות התנפלו על שלו העבות והחלו למצוץ אותן באהבה.
ג׳ס רק הרחיב את עיניו והביט לכל עבר בהלם, לא יודע כיצד להגיב אך גם לא ממהר להגיב כלל.
קימברלי... מנשק אותו, והוא לא עדין כלל.
---
ČTEŠ
כן המפקד! / (boyXboy)
Teenfikceכשהמפקד החדש לא לגמרי מצליח לשלוט בחייל החצוף שלו. ״מעכשיו אנחנו מתהפכים, עכשיו אני המפקד, ברור?״ ״כ-כן.״ ״כן מה?״ ״כן המפקד!״
