כן המפקד! / (boyXboy)

פרק 02

״בוקר טוב צוות 13.״

״בוקר טוב המפקד!״

הצוות ענה למפקד הצעיר שבחן אותה מכל כיוון.

״בואו נשב קצת.״ הוא הציע, וכלל החיילים הביטו אחד בשני וחייכו, הם לא זכו לשבת כבר מזה זמן רב.

״בואו נעשה סבב קצר של הצגה עצמית כדי שאוכל להכיר אתכם.״ המפקד דבר אך קימברלי לא יכל שלא להבחין בעובדה ש... המפקד שאת שמו הוא לא יודע עוד, פשוט מתנהג אחרת משאר המפקדים, הוא... אנושי יותר?
אולי בגלל שהם המחזור הראשון שלו, אולי זה פשוט האופי שלו, אבל שחור השיער פשוט אהב את אותה התנהגות תמימה, הוא רק קיווה שאף אחד לא ימרר את חיו של המפקד עקב עובדה זו, הוא היחיד שימרר את חיו!

קימברלי צחקק למשמע מחשבותיו הזדוניות, הוא מצא עצמו מתעורר מחלומותיו בהקיץ בדיוק כאשר הגיע תורו להציג את עצמו.
״קוראים לי קימברלי רבליון, אבל אני מעדיף כשקוראים לי קים.״ הוא מלמל בקצרה, לא בדיוק אוהב לשתף פעולה עם משחקי תנועות נוער, אבל שיהיה.

תוך מספר שניות הגיע תורו של המפקד להציג את עצמו, ולמרות שקימברלי לא בדיוק היה הטיפוס המקשיב, הפעם הוא פתח את אוזניו וניסה לא לפספס מילה.
״אני לא אמור לומר לכם את שמי עד סוף הטירונות, אבל נסו פשוט לא לפלוט את זה בטעות, תזכרו, אתם צריכים לפנות אלי כ׳המפקד׳, לא בשמי הפרטי.״ הברונטי פתח באזהרה, וקימברלי רק מצא עצמו מחייך מעט למשמע קולו הילדותי.

״שמי הוא ג׳ס, אני בן 20, סיימתי קורס מ״כים לא מזמן ואתם המחזור הראשון שאני מפקד בו.״ הוא מלמל בקצרה והצוות כולו חייך למראה לחיו של המפקד מתחממות והופכות לורדרדות.
חמוד... קימברלי חשב והמשיך לבהות במפקד במבט משוחק.

אולי הוא דמיין, אבל למאית שניה זה הרגיש כאם המפקד בהה בו בחזרה, אך זה קרה כל כך מהר שקימברלי אפילו לא הספיק לנתח את הסיטואציה.

״קדימה צוות 13, היום אתם מקבלים נשקים, בואו נעמוד.״ קולו של המפקד נהיה מעט נוקשה ושחור השיער חייך, ככל שהוא ינסה להיות יותר קשוח, כך קימברלי יותר יהנה למרר את חיו.
-----

״צוות 13, נשק 60 מעלות!״ המפקד קרא בקול, מפקח על הצוות שלו בעת תרגול בקו היורים.
קימברלי באמת הרגיש שזו הפעם הראשונה בה המפקד הרים את קולו, הוא מעולם לא ממש צעק, אבל כשזה מגיע לנשק הברונטי לא לקח סיכון שאפילו אחד מחייליו לא ישמע אותו.

״לכוון לקיר כולם, אל תורידו את הנשק לרגע, אני יודע שכרגע אין בו תחמושת, אבל זכרו שללא הפקודה הברורה שלי אף נשק לא יורד, תשאירו את כל הנשקים ב60 מעלות.״ המפקד דיבר ודיבר, אבל הידיים של קימברלי מתחילות לאבד תחושה.

״הקשב המפקד, זה כבד, אפשר להוריד קצת?״ אחד החיילים ביקש והמפקד נאנח, ״לא, אתם צריכים ללמוד לשלוט בנשק, גם לי היה מאוד כבד בהתחלה ואני בטוח שהשרירים שלך חזקים משלי; אם אני יכול להחזיק את הנשק באוויר שעה אז אתה יכול לעשות זאת במשך כמה דקות.״ המפקד נתן את ההסבר המעט משפיל שלו, גורם לקימברלי לחייך בעודו מתאמץ להחזיק את הנשק גבוה.

״סם, לא להוריד את הנשק, תחזיק אותו כמו שצריך, הוא מתחיל לצנוח לך.״ קולו העדין של המפקד העיר לאחד החיילים.

זיעה החלה להצטבר על מצחיהם של כלל החיילים, להחזיק את הנשק בצורה הזו בהחלט אינו דבר פשוט, אבל קימברלי לא ויתר, עד להוראת המפקד.

״נשק פרוק!״ המפקד צעק וכלל החיילים משכו בידית אשר אמורה לפרוק את הנשק בעת שימוש בתחמושת.

״נשק הורד.״ המפקד הורה בפעם האחרונה וכלל החיילים שחררו את ידיהם התפוסות ונתו להן לנוח בתוספת אנחות רווחה.

״בעוד שעה יהיה לנו אימון נשק נוסף.״ המפקד הודיע וכולם מלמלו כמה אנחות לא מרוצות, כל חייל מתלונן על ידיו הכואבות בצורה אחרת, חוץ מקימברלי ששתק כמו תמיד.

״בלי תלונות.״ המפקד הוסיף בקרירות ולאחר מכן הביט בשעון שלו, ״חמש דקות הפסקה.״ הוא הורה וכולם ברחו מקו היורים בכדי להתרענן מעט באוהלים שלהם, חוץ... מקימברלי.

״מה קרה קים?״ המפקד הבחין בכך ששחור השיער פשוט עומד מול הקיר ולא מתכנן לזוז מימנו בקרוב.
״הקשב המפקד, תוכל להסביר לי שוב מה צריך לעשות?״, קימברלי ביקש בקול תמים בידיעה שהמפקד יענה ללא בעיה.

״לא תרצה לנוח קצת?״ הוא שאל בדאגה אך קימברלי ידע לשקר בצורה מושלמת, ״אני פשוט חושב שיותר חשוב שאחדד את מה שלא הבנתי.״ הוא תירץ והמפקד חייך.
״אין בעיה קים, אז קדימה עמוד מול הקו.״ הברונטי הורה וקימברלי התכונן לעוד שבירת שרירים, אבל זה יהיה שווה את זה.

״נשק שישים מעלות.״ המפקד הפעם דיבר במקום לצעוק, יודע שקימברלי שומע אותו היטב.
שחור השיער הרים את הנשק בכל כוחו וחיכה להוראה נוספת; ״יופי קים, עכשיו פרוק את הנשק.״ הוא הורה, ולמרות שקימברלי ידע בדיוק מה לעשות... הוא החליט שפתאום יש לו... בלאקאאוט.

״הקשב המפקד, איך אני עושה את זה?״ הוא שאל בתמימות ושמע את המפקד נאנח ומתקרב אליו.
״תן לי את היד החזקה שלך.״ הוא הורה וקימברלי מייד הגיש לו את יד ימין, נותן למפקד לעשות בה ככל העולה על רוחו.

המפקד פשוט לקח אותה והניח אותה על ידית האחיזה של הנשק, יחד עם ידו על זו של שחור השיער, הוא משך אחורה את הידית וגרם לקימברלי להשען למגעו.
״פשוט למשוך, אבל שים לב שאתה מושך עד הסוף, אם תמשוך עד האמצע אתה יכול לגרום לכדור להתקע.״ המפקד דיבר, מעיר את קימברלי מאותו חלום יפיפה, איך מגעו של מפקד יכול להיות כה כך?
אולי החספוס של הצבא עדיין לא הצליח לפגוע בידיו העדינות.

״מצויין, עכשיו נשק הורד.״ המפקד הורה וקימברלי נתן לידיו להשמט, זה היה כל כך קשה להחזיק את הנשק, הוא באמת היה בספק שילדון שברירי כמו המפקד שלו באמת מצליח להחזיק את הנשק הזה יותר מדקה.

״הקשב המפקד, תודה.״ שחור השיער לחש והביט בקבוצה שכבר חזרה מההפסקה שלה.
״תרצה שאעריך לך את ההפסקה?״, המפקד שאל, אך קימברלי הניד את ראשו לשלילה, ישירות לאחר מכן חוזר אל השורה שלו ומחכה להוראות חדשות מהמפקד.
זו היתה היכרות ראשונית מצויינת, עכשיו פניו האמיתיות של קימברלי צריכות להחשף והמפקד הזה יצטער על היום בו בחר להיות מפקד.
-----