כן המפקד! / (boyXboy)

פרק 06

קימברלי לא הפסיק לחשוב על הסצנה בחדר השינה ההוא אתמול בלילה.
הוא היה כל כך עייף, הוא הרי נשאר עם המפקד שלו עד קרני השמש הראשונות, לא משחרר אותו לרגע גם אם ביקש.
למרות שהוא שנא להודות בעובדה שיש לו לב, התמונה של מפקדו הבוכה לא הפסיקה להריץ עצמה עשרות פעמים במוחו ושברה את ליבו לרסיסים בכל פעם מחדש.
הוא לא הפסיק לתהות מה לעזאזל גרם לו לבכות ככה, אך מעל הכל ידע שהמשימה העיקרית שלו לשארית הטירונות היא להתחבר למפקד שלו כמה שרק יתאפשר לו.

הוא לא בזבז זמן, יודע שהמפקד שלו עייף עד מאוד מכל הבכי ובטח כמעט נרדם לו לבדו בפינה בחדר האוכל.
קימברלי בדיוק היה בדרכו לשם, זוכר כמה קשה היה לו לשחרר מגופו הקטן של האחר בזמן שהזריחה צבעה את השמיים בגווני כתום וסגול.
הלוואי ויכלו להשאר כך לנצח - הוא חשב לעצמו, יודע שהוא ללא ספק מתכוון לחבק את המפקד שלו עוד המון המון פעמים.

כאשר הוא נכנס לחדר האוכל הוא מייד חיפש בעיניו את המפקד הצעיר, בוחן כל חייל מתבודד בחדר, אך ללא הצלחה.
אולי ג׳ס החליט לדלג על ארוחת הבוקר באותו יום? קימברלי לא יהיה מופתע אם זה נכון, האחר נראה די שבור.
הוא החליט להתגנב החוצה מחדר האוכל בכדי ללכת לחפש את המפקד הצעיר, מתחיל כמובן בחדר שלו.

הוא מעולם לא רצה להפר את פרטיותו של המפקד כאשר הוא פתח את אותה דלת לרווחה, חושף את הצעיר חסר מכנס בעוד רק החולצה הארוכה של המדים מכסה את פלג גופו התחתון וגורמת לו להיראות כה קטנטן ומתוק.
״אני מצטער!״ קימברלי מייד קרא, אך במקום לצאת החוצה ולהיעלם משם בבושה, הוא נכנס פנימה, סוגר את הדלת מאחוריו.

״מ-מה אתה עושה? צא החוצה!״ המפקד קרא במבוכה ומייד הסתיר את גופו בעזרת ידיו, לא בטוח איך עליו להתנהג במצב כזה.
״בבקשה צא!״ הוא חזר שנית, משתמש במילה ׳בבקשה׳ כמו בפעם ההיא, גורם לקימברלי לעצור מלכת בזמן שדמעות מטשטשות את ראייתו של הברונטי לפניו.

הוא לא היה בטוח למה האחר מתנהג בכזאת דרמתיות, שניהם בנים, מה הבעיה שיראה אותו בתחתונים? אבל מסתבר שג׳ס חשב אחרת.
קימברלי מייד הסתובב עם ראשו לדלת, מחליט שהוא יתן את ההוראות מעכשיו.
״סיים להתלבש, יש לך בדיוק דקה לפני שאני מסתובב חזרה.״ הוא הודיע בקול מלא, אך במקום לשמוע התנגדות כפי שציפה מצד האחר, הוא רק שמע את ג׳ס מתלבש במהירות המקסימלית שלו, מפחד לבחון את שחור השיער ובכך לבזבז זמן מהדקה אשר מוקצבת לו, ובאותו רגע קימברלי הבין דבר חשוב; ג׳ס... ממושמע, מאוד ממושמע.

בתום הדקה קימברלי הסתובב חזרה ללא מילה נוספת, מצפה לראות כמה פיסות עור אך המפקד היה לבוש לגמרי, אמנם בצורה מרושלת, אך לבוש.
שיערו היה מבולגן והתנשפויות חזקות לא הפסיקו לחצות מבין שפתיו המעט מפוסקות ואדומות בהגזמה.
קימברלי חייך, הוא התקרב אל המפקד ושלח את ידיו לפנים, גורם לו לעצום את עיניו בכח לפני שפשוט ליטף את ראשו ובכך סידר שיערו.
״ילד טוב.״ הוא מלמל, גורם ללחיו של האחר להאדים לגמרי מאותה בושה שחש באותו רגע.