Jikook- Behind The Gates- מבעד לשער

פרק 9

ג'ימין יצא לעבר הסטודיו שלו, האימונים שלו מתחילים בעוד 10 דקות.

הוא סגר אחריו את דלת הבית והחליט שהוא לא יורד במעלית הפעם, יורד במהירות מטורפת ומשם.. לחניה. הוא חבש את הקסדה והתניע את האופנוע בקולות רמים, מבהיל את האנשים ביוצאו ממתחם המכוניות. את דרכו הוא עשה במהירות - מתעלם מקולות הצפירה שהופנו כלפיו.

הטלפון שלו שבכיס רטט. הוא לחץ על האוזנייה שמתחת לקסדה, עונה לשיחה הנכנסת. "כן היונג?"     -"איפה אתה?" ג'ין שאל. "עוד כמה דקות בסטודיו, למה?". "אני אשמח שתבוא אלי היום, אני רוצה שנראה סרט, הרבה זמן לא עשינו את זה" ג'ין אמר. "אוקי, אני אדבר איתך אחרי האימון" ג'ימין אמר, משתלב ועוקף מספר רכבים. "בסדר, ביי!", "להתראות היונג" ג'ימין אמר, ממתין ויודע שהאחר ינתק, ימנע ממנו לעשות פעולה מסוכנת נוספת לעזוב את הידית של האופנוע. ואכן השיחה נותקה.

ג'ימין החנה את האופנוע בכניסה לבניין האימונים לצד מכוניות נוספות שהיו נוכחות במקום. את הקסדה הוא לקח עימו, נכנס פנימה. עושה את דרכו אל הלוקר שלו ומניח בפנים את הקסדה.

בלונד השיער נכנס אל חדר האימונים, חולץ את נעליו ונעמד מול המראה- מביט בדמותו הנשקפת במראה. אצבעותיו התרוממוו מעט אחורה, אוספות את שערו לקוקו, שערותיו הבלונדיניות יוצאות מבעד לגומי השחור שעטף אותם. למרגלות חזהו יש חולצה לבנה קצרה, טייץ' שחור צמוד לפלג גופו התחתון, הוא לובש זאת רק כשיש לו אימון.

כבר כמעט שנה שג'ימין מתאמן בסטודיו הזה; סטודיו לאימון מחול מודרני - כך נקרא סוג הריקוד אותו הוא רוקד.

[כמו בבלאקסוואן/ Black swan]

זה הסגנון שהוא אוהב, וזה מה שהוא דוגל בו. הריקוד זה דבר שהוא חי אותו, חי עימו. בריקוד הוא משחרר את כל הרגשות שבו, את הלחץ, הפחדים וכל החששות; הכל. הריקוד זה בעצם מה שמרפא אותו והוא בחיים לא יתעייף מכך.

Never

גופו של הבלונדיני נע לצלילי המוזיקה. איתו ביחד נכחו בחדר עוד שמונה אנשים, ארבעה גברים וארבע נשים.

כאשר הצליל היה עדין- כך גופם. כשהמנגינה השתוללה, כך גופם, נע במהירות ובעזות לצדדים, נעים בקצב הרגיל אליו גופם נמשך, בתנועות ובקצב זהה. גופם הגמיש מתחמם ביחד עם הצלילים.

                           ___

הוא גרב בחזרה את גרביו ונועל את נעליו מיד לאחר מכן, יוצא מחדר הסטודיו ומנגב ממצחו מספר טיפות של זיעה, ניגש אל הלוקר שלו ומוציא משם את הקסדה, הולך אל מחוץ לבניין לעבר האופנוע שלו, שם את האוזנייה שלו באוזן ומחייג אל ג'ין. "היונג?".

"כן ג'ימין?" ג'ין ענה מהצד השני. "מה אתה עוד רוצה שנעשה חוץ מסרט?" ג'ימין שאל, מכניס את המפתח אל החריצים המתכתיים ומתניע את הרכב בעל הדו גלגלים, שם על ראשו את הקסדה. "אני רוצה שתבוא לקחת אותי", "וואלה? לאיפה?" ג'ימין שאל, מביט לצדדים לפני שגלש אל תוך הכביש. "מוכן להיות היום הנהג שלי?" ג'ין שאל.

"האמת.. למה לא? כמה דקות אני אצלך" ג'ימין אמר, לוחץ על האוזנייה ומנתק את השיחה, אין לו גם ככה משהו מיוחד לעשות. הוא עשה פרסה חדה ושינה את כיוונו, נוסע לביתו של ג'ין.

                            ___

מנוע האופנוע של ג'ימין נשמע היטב עוד מתחילת הרחוב.

"בכוונה הוא עושה את זה" ג'ין מלמל לעצמו, יוצא מהבית- לא לפני שבדק שאין גז דולק. הוא סגר אחריו את הדלת והביט באופנוע הספורט של ג'ימין, צבעו שחור מבריק עם שחור מאט.

"רגע.." ג'ין מלמל, מתקרב אל ג'ימין. "איפה כבודו רוצה שאני אשב?" ג'ין שאל, מנסה להבין היכן בדיוק הוא אמור לשבת על המפלצת הזאת.

"קח" ג'ימין אמר והוציא מתחת למושב קסדה נוספת, מושיט לג'ין אותה לג'ין. "תגיד.. אתה מוכן להפסיק להיות מושך?" ג'ין שאל לאחר שבחן את ג'ימין היטב, מקבל מהאחר חיוך.

ג'ימין עשה לא מזמן 20, ובינו לבין ג'ין יש הפרש של ארבע שנים. הוא וג'ין מכירים הרבה זמן יחסית, הם הכירו מהחטיבה ולמדו ביחד בתיכון, כשהם גמרו תיכון הם היו חברים טובים מאד.

ג'ין עלה על ה'מושב' שג'ימין הקצה לו, כשלראשו מונחת הקסדה הנוספת. "לאיפה?" ג'ימין שאל, מתניע את האופנוע. "לסופר". "סופר? מכל המקומות דווקא סופר? בשביל זה רצית שאהיה הנהג שלך?" בלונד השיער שאל, מתרחק מהבית בעל הקומה האחת של חברו. "מה?! אני רוצה לטייל איתך, אסור לי?" ג'ין צעק, מנסה לגבור על הרוח החזקה שהכתה בפניו, רוצה שג'ימין ישמע אותו.

בלונד השיער הנהן בהכנעה. "מותר לך". "יופי", ג'ין אמר בחיוך, מסכים עם הכנעתו הפשוטה של חברו.