"בעיקרון סיימנו להיום", ג'אנגקוק אמר לתוך הנשיקה, מלטף את שערו הבלונדיני של ג'ימין. "בסדר, אבל אני לא סיימתי", ג'ימין אמר, אוחז בעורפו של ג'אנגקוק ומצמיד את שפתיהם שוב. "אני רוצה לקחת אותך לדייט" ג'אנגקוק אמר, מנתק את מגע השפתיים בעוד שהוא מלטף את עורפו של ג'ימין, מביט בו, מקבל הנהון מהאחר. "עכשיו". "עכשיו?" ג'ימין שאל בפליאה. "כן" ג'אנגקוק אמר והמתין לתשובה חיובית מג'ימין. "אני אחריך", הבלונדיני השיב, מנשק קלות לשפתיו של האחר, מביט בו מחייך.
___
הם עמדו שניהם למול גלי הים הנושבים לעברם, נותנים למים לגעת בכפות רגליהם ולרוח להעיף את שעריהם אחורנית, חושפת את פניהם בשלמות, חושפת את היופי הקטן שנשאר מוזנח מתחת לשערות הבודדות.
השמש כבר ממזמן שקעה לה, הולכת לכיוון השני של העולם ומאירה בו.
"שניכנס?" ג'אנגקוק שאל בעוד שהידיים שלהם אוחזות זו בזו, מביטים בגלים כיצד חלקם מתנפצים על הסלעים במין רוגע כזה וחלקם האחר נעים לעברם בקצב איטי, נותנים להם את רגש השלווה ומרטיבים להם את כפות הרגלים.
ג'ימין הנהן, הוא הראשון שטרח להביט בג'אנגקוק שניתק את האחיזה בינהם על מנת שיוכל להפשיט ממנו את החולצה, חושף את פלג גופו העליון, גורם לג'ימין לבהות בו מספר רגעים ומיד לאחר מכן להוזיז את ראשו הצידה. ג'אנגקוק הוריד גם את המכנס מגופו, משאיר את עצמו חשוף, ורק בד הבוקסר היה עדיין לרגליו, מכסה את מקומו המוצנע. את הגרביים הוא הכניס לתוך הנעליים, שם אותם באזור החול; מקום אליו המים לא יוכלו לבוא. מניח את הבגדים מעל הנעליים, מונע מהם לגעת בחול.
הכוריאוגרף הביט בבלונדיני שהביט לצד השני, לא מביט בו, כנראה מרגיש נבוך מידי. ג'אנגקוק חייך מעט והתקרב אל ג'ימין, נושק לצווארו, גורם לו להביט בו. "אני נכנס" הוא אמר, נותן לג'ימין להבין שהוא ממתין לו בתוך המים.
עיניו של ג'ימין הביטו בגופו של ג'אנגקוק שהתקדם פנימה אל תוך עומק המים כשגבו מופנה אליו. הוא חלץ את נעליו, מניח אותם לצד נעליו של ג'אנגקוק, מכניס את הגרביים פנימה בדיוק כמו שהאחר עשה. פושט ממנו את החולצה, וכך גם את המיכנס. מניח את הבגדים על הנעלים ונכנס פנימה אל תוך המים כשגם לגופו בד בודד, דק, המכסה את אזורו האישי.
רגליו נכנסו פנימה אל תוך המים, צועד פנימה, עמוק יותר אל עבר ג'אנגקוק שהפסיק כבר להתקדם, עומד עם הגב אליו והמים מלטפים את אזור כתפיו.
המים עקפו כבר את חזהו של ג'ימין והוא המשיך להתקדם אל ג'אנגקוק, מרגיש כיצד המים תופסים לאט לאט עוד גובה, עד שהוא עמד מספר פסיעות מג'אנגקוק בלבד, מרגיש שזה קצת יותר מידי עמוק בשבילו.
"ג'אנגקוק" הוא קרא, מביט כיצד הוא מסתובב אליו ומביט בו, צועד לעברו. "זה עמוק לי מעט" הוא אמר בקול חלש, מרגיש קצת מבוייש. המים הגיעו לו כבר עד לכתפיים, אם הוא היה ממשיך, הדבר היה מאד מקשה עליו.
בעל השערות השחורות הנהן, מתקרב אליו קרוב יותר, מחבק את ג'ימין אליו ומרגיש כיצד רגליו מתעטפות סביב מותניו, ומחבקות אותו בעוד שג'ימין מיקם את עצמו עליו, מרגיש כיצד ידיו הנעימות של הבלונדיני מתעטפות סביב עורפו. "אתה בסדר?" ג'אנגקוק שאל לאחר שג'ימין התיישב עליו כמו שצריך, מביט בו. "כן, למה?", "היית מיקודם קצת נבוך" ג'אנגקוק אמר עם חיוך קטן. הוא הבחין בכך. "אני בסדר".
"זוכר מה אמרת?" ג'אנגקוק שאל, מלטף את ירכיו של ג'ימין ברכות. "בקשר למה?" הבלונדיני שאל. "להציג אותי בפני המשפחה שלך" ג'אנגקוק השיב, מביט ביופיו של ג'ימין ובשערו הרטוב. כנראה בדרך אליו הוא טבל את ראשו בתוך המים, מה שהראה על מראה סקסי יותר.
"אין לי משפחה שאוכל להציג אותך בפניהם, כן אציג אותך בפני חבריי הטובים". ג'ימין אמר, מספר לאחד שנכנס אל ליבו שאין לו הורים, אין לו משפחה. הכי חשוב לו שג'ין והחברה יכירו אותו, אומנם הם לא כמו משפחה.. אבל בהחלט חברים שהם חשובים לו.
"האמת שבהתחלה גם לי לא הייתה משפחה, אומצתי בגיל 6".
- ג'אנגקוק עזב את הפנימייה בגיל שש. משפחה מאיטליה אימצה אותו, בטח שמו השתנה, כנראה גם המראה שלו, וכנראה הוא חי שם טוב, מסתדר כמו שצריך. -
ג'ימין חשב על אותו ילד שאליו הוא ניקשר במהלך ילדותו קשר עמוק. לא מודע לכך שאותו אחד שנשבה בקסמיו בגיל מאוחר יותר מחבק אותו אליו ונושק לו.
ג'ימין הניח את ראשו על כתפו החשופה של ג'אנגקוק כשאצבעותיו חודרות מבעד לשערותיו של ג'אנגקוק, מלטפות אותו, מעבירות בו רגשות נעימים וצורמים כאחד.
"ג'ין יאהב אותך". ג'ימין אמר בלחש, בטוח בכך ומודע לכך היטב, הוא יאהב את ג'אנגקוק; בן זוגו. "זה שדיברתי איתו?" הוא שאל, מרגיש את האחר מהנהן כנגד כתפו.
שתיקה נעימה ועדינה הייתה בינהם. שפתיו של הבלונדיני נצמדו אל צווארו של ג'אנגקוק, נושק לו באהבה טהורה. "אתה שלי - ורק שלי". ג'ימין אמר בלחש, נושק שוב לצווארו של ג'אנגקוק, הפעם חזק מעט יותר, מוצץ את עורו בין שפתיו ונושך אותו. מסמן אותו. גורם לג'אנגקוק לעצום את עיניו בעונג.
"אני אוהב אותך - ורק אותך", הכוריאוגרף אמר בלחש, מצמיד את שפתיהם באהבה ובמלא תשוקה. סוף סוף הוא יוצא לדייט עם ג'ימין, יודע שזה רק ההתחלה של הדיטיים בינהם.
"אתה זוכר את הסיפור של ההורים שלך?" ג'אנגקוק שאל כשראשו של ג'ימין היה מונח על כתפו בשנית, מביט בסימן שהוא השאיר על צווארו. "את אבא שלי אני לא זוכר, בגיל ממש צעיר הוא כבר הפסיק לגדל אותי ולא ראיתי אותו יותר, ואמא שלי.. אמא שלי מתה" את המשפט האחרון ג'ימין אמר בלחש. את היום שהיא עזבה אותו הוא זוכר היטב.
"אני מצטער", "אין לך על מה. זה לא שעשית משהו שאתה צריך להצטער" ג'ימין אמר בחיוך דק, מביט בו עם מלא אהבה.
#סיימתי לכתוב את הפרק הבא, לכו עליו🥰
VOUS LISEZ
Jikook- Behind The Gates- מבעד לשער
Roman d'amourאורות בניין הפנימיה נראים למרחוק מבעד לסבח העצים, יוצרים מראה מפחיד יותר ממה שהמציאות מראה. הם נפגשים בשני מועדים שונים בחייהם, הפעם הראשונה היא כשהם בני ארבע. המועד השני הוא כשג'ימין יכניס אדם זר לחדרו שלא היה בחדרו לפני כן ולראשונה רואה את הפתק שע...
