Chapter 12

679 55 18
                                    


כעבור שלושה חודשים,

השמיים נצבעו בגווני אדום – כתום מרהיבים של שקיעה ונתנו ליקום מראה קסום ועוצר נשימה. שטיח לבן היה פרוס לאורך הרחבה, שטיח צחור ונקי שבסופו עמדו שני גברים אוהבים בחליפות מהודרות והחליפו טבעות זהובות ביניהם. חלקו נשיקה טובענית ונשבעו לעולם להיות ביחד, עד אין קץ.

"הם כל כך חמודים" ג'ימין חייך בהתרגשות, מחה בידיו הקטנות דמעות בטעם של אושר שזלגו ללא בושה מעיניו והרטיבו את חולצת הטוקסידו הוורודה שלבש לגופו. הבלונדיני הרגיש את הזרוע של אהובו נכרכת סביב מותנו הצרה ומצמידה את גופו הקטן אליו בחום. "אז.. מישהו יהנה הלילה~" טאהיונג השחיל את 'משפט הנקמה' לעיני כל ועקץ את הזוג המרוגש שירד מהבימה הקטנה, מלא טינה עוד מאותו יום בדירת הנופש של ג'ין שהביכו אותו מול ג'ונגקוק. הבחורים תפסו מקומות ישיבה סביב שולחן סועדים עגול צדדי שממיקומו אפשר היה להשקיף לים היפה. יונגי הגניב נשיקה קטנה ללחי הסמוקה של אהובו, יודע שהיה שווה לעבור הכל בשביל הרגע הזה.

טאהיונג זז באי נוחות על הכיסא, שיחק באצבעותיו והרגיש לחוץ, הוא לא ידע האם זה בגלל שזו חתונה של בן של חברים טובים שלהם - שהיה אחיו לכל דבר או בגלל שהוריו היו שם.. אומנם הם ידעו שהוא יוצא עם גבר, ג'ונגקוק ביקר בבית הוריו כמה פעמים ואדון וגברת קים מאוד אהבו אותו ותמכו בקשר שלהם. אבל עדיין, טאהיונג הרגיש משהו בלתי מוסבר מטפס לליבו ומנקר שם ללא הפסק, אפשר לקרוא לזה 'תחושת בטן' שהיה לו קשה להתעלם ממנה. "טאה!" ג'ונגקוק הקיש באצבעותיו מול עיניו החולמניות והעיר את טאהיונג מבהייתו הממושכת. "תודה ג'ונגקוק" חום השיער יצר קשר עין עם שחור השיער שישב לידו, פוזל מעט עם עיניו לחלק גופו שנחשף כתוצאה משלושת כפתורי החולצה הלבנה שפתח. הוא נשך את שפתו למראה אהובו לוגם כוסית יין לבן וחשב כמה היה מהפנט וסקסי מתמיד.

"ג'ונגקוקי~" גברת קים קראה ונופפה בשתי ידיה הקטנות, שחור השיער סובב את ראשו כששמע קול מוכר וחייך כשזיהה את הדמות הנמוכת קומה המתקרבת. "שלום אומוני" הוא נעמד במהירות וקד לגברת קים שהתקרבה לשולחן עם בן זוגה. "טאה.. תקום.." ג'ונגקוק מלמל ובעט חלושות ברגלו של טאהיונג שלא שמע וניהל כעת שיחה קולחת ומלאת עניין עם יונגי וג'ימין חברו. שחור השיער התכופף לאוזנו של האחר, "קוק! ההורים שלי כאן!" טאהיונג אמר בלחץ והתכווץ במקומו כשהרגיש בקרבה של האחר, ריחו הטוב ונשימותיו הקרירות עליו.

"ומה אם הם כאן?" עיניו של טאהיונג כמעט נפלו מחוריהן כששמע את קולו העבה של אביו, הוא קם ברשלנות ממקומו, מנער את חליפתו השחורה וניגש לברך את הוריו כראוי. "למה לא אמרת לי?" טאה אמר בחריקת שיניים לאחר שחיבק את הוריו ונעמד ליד ג'ונגקוק מולם. "הוא ניסה" גברת קים גוננה על בן זוגו של בנה וקרצה לשחור השיער שעמד נבוך שהיא תפסה אותו בשעת מעשה. "אייגו.. ג'ונגקוקי שלנו כל כך מנומס, טאה, תלמד אותו להיות פחות בישן לידינו.. אנחנו משפחה" היא חייכה בחמימות.

Ocultación | vkookDonde viven las historias. Descúbrelo ahora