Chapter 7

555 53 19
                                    


ג'ונגקוק זז בחוסר נוחות על מיטת הקינג סייז, קרני השמש שחדרו מבעד לתריס ונחתו על פניו סנוורו אותו. שחור השיער שלח את ידיו לצידה השני של המיטה וחיפש את חום גופו של הבחור שאהב אך ללא הצלחה, טאהיונג לא היה שם. ג'ונגקוק התיישב על המיטה, עיניו עדיין עצומות ונאנח. הוא אהב להתעורר כל בוקר כשטאהיונג בן זרועותיו ושנא את הקור שחש כאשר לא מצא את גופו של האחר בצידה השני של המיטה הגדולה.

"או~! בוקר קוק!" טאהיונג נכנס לחדר השינה המשותף והתיישב מול ג'ונגקוק שנראה מבואס שהתעורר לבד. הבחור היפה נשק קלות לשפתיו של ג'ונגקוק וחייך כשהאחר כיווץ את פיו במתיקות. "תקום.. אתה תאחר.." טאהיונג ליטף את שיערות ראשו השחורות ובא להתרומם, תוך חלקיק שניה הבחור היפה מצא את עצמו שכוב שוב על המיטה וג'ונגקוק כולא אותו בין זרועותיו בחיבוק. "אתה יודע שאני לא אוהב להתעורר בבוקר בלעדייך" שחור השיער לחש בקול הבוקרי שלו שהיה צרוד מעט. טאהיונג הרגיש את ליבו מחסיר פעימה, הקול של האחר בהחלט עשה לו את זה על הבוקר.

"ג'ונגקוק תעזוב אותי.." הוא ביקש מהגבר החזק וצחקק כשהאחר נשך את אוזנו "גם--- יש לך אורחת.. דהיון קפצה לקחת את השקית ששכחה אתמול". טאהיונג הצליח להשתחרר והביט בג'ונגקוק שנשאר להתכרבל עם עצמו. "מה אתה מתמסכן?" חום השיער ציקצק בלשונו, "לכולנו יש עבודה ולימודים, אתה לא היחיד שסובל". משראה שג'ונגקוק לא מתכוון לקום הוא רכן לאוזנו ולחש "חוץ מזה, אתמול.. אתה זה שפרקת לי תצורה, ותראה - קמתי כמו גדול". ג'ונגקוק פקח את עיניו באחת והביט בפניו הסמוקות של האחר. מאז אותו יום, הם הספיקו לשכב עוד הרבה פעמים, זה תמיד התחיל כבדיחה והתגרות אחד בשני אבל זה זרם והם מצאו את עצמם ערומים על המיטה, שניהם הרגישו כל כך שלמים עם עצמם וידעו שזה הדבר הנכון לעשות.

"תקום~" טאהיונג נשק ללחי של האחר ויצא מהחדר. אם דהיון האורחת הבלתי רצויה של ג'ונגקוק לא היתה כאן ללא היסוס הוא היה שוכב עם האחר גם הבוקר, מראה לו כמה הוא אוהב אותו ויקר לליבו. בהתחלה שחור השיער שמח כשהדרכים שלו ושל דהיון חברתו הצטלבו שוב, אך אט אט הוא הרגיש שהיא יותר מידי נדחפת לחייהם. זה לא שהוא שנא אותה היא היתה חברה טובה שלו, אבל טאהיונג והיא בטבעם חברותיים מאוד ומאותה פגישה הם הפכו לחברים טובים והשאירו אותו בצד. ג'ונגקוק רצה לשמור את טאהיונג לעצמו אבל הוא נאלץ להפגיש בין שניהם כדי להוכיח לבחור שאהב שבאמת אין בינו לבין דהיון כלום.

ג'ונגקוק התכווץ במיטה כששמע את קולות הצחוק של השניים בוקעים מהסלון. הוא ידע שיכל לסמוך על דהיון שתשמור את סודו ולא תספר לטאהיונג את מעלליו. אבל ג'ונגקוק רצה להיות היחיד שטאהיונג יסתכל עליו, יצחק במתיקות בפניו, ילחש לו סודות כשיש נוכחים בחדר וינשק אותו לעיני כל. בינתיים כל זה בגדר חלום, חלום מתוק שג'ונגקוק רוצה להגשים.

-

"ייאאיי באת!!" טאהיונג יצא משערי האוניברסיטה ורץ לזרועותיו של שותפו לדירה. "אמרת שתסיים באחת עשרה כי יש לך להגיש פרויקט בעוד יומיים ותשמח לליווי בדרך חזרה" ג'ונגקוק ליטף את ראשו של האחר והסניף את ריח הלבנדר שהתגעגע אליו, "זה לא היה רמז בשבילי לבוא לאסוף אותך" הוסיף. טאהיונג חייך לאחר בביישנות, התנתק מהחיבוק ושילב את אצבעותיהם. "אז שנלך?" טאהיונג הידק את האחיזה והתחיל למשוך את ידו של האחר לכיוון הדירה. "תודה שהקשבת לי ולא הבאת את הרכב, באמת רציתי להתאוורר קצת".

Ocultación | vkookWhere stories live. Discover now