Taehkook

Chapter 5, Jungkook

"אז! לפני שנתחיל! אני רוצה שתכירו את התלמיד החדש השנה!" הוא אמר, בצעקה. "ג'אנגקוק, בוא לפה." הוא קרא לי.
באתי אליו.
"תציג את עצמך" הוא ביקש.
היה בכיתה די הרבה תלמידים.
טאהיונג יושב בשורה האמצעית, בטור הראשון, ליד החלון, ולידו הוסוק.
בינתיים, הם 2 האנשים היחידים שאני מכיר.
"שלום לכולם." אמרתי. "קוראים לי ג'ון ג'אנגקוק, ואני בן 18." הצגתי את עצמי.
טוב שלא היה בנוח בכיתה. טוב שזה בצפר לבנים.
"אוקיי, אז ג'אנגקוק, איפה אתה יכול לשבת.." המורה אמר, וחיפש מקום פנוי.
הו! הינה! שם, ליד נאמג'ון." הוא אמר, והצביע על נאמג'ון.
"מי זה נאמג'ון? שאלתי.
"אני." נאמג'ון אמר, וקם מהמקום שלו.
הוא ישב בשורה האחרונה, בטור שקרוב לקיר.
היה לו צבע שיער סגול גלי, העיניים שלו היו בצבע חום דבש.
האף שלו היה ארוך וישר.
השפתיים שלו היו ורדרדות, ועבות קצת.
הוא לבש חולצה לבנה, שמעליה יש סווטשירט אפור.
מכנס בצבע שחור, דומה קצת לשלי.
ונעלי FILA לבנות.
"או, שלום" אמרתי בנחמדות.
'אני שונא להיות נחמד.' חשבתי לעצמי.
הלכתי לידו והתיישבתי.
"בן כמה אתה?" שאלתי אותו.
"אני בן 18 וחצי" הוא ענה. "ושלא תעז להתחיל איתי. אני בזוגיות."
'אתה בכל מיקרה לא הטעם שלי..' חשבתי לעצמי.
"אל תדאג אני לא אעשה את זה." עניתי. "דרך אגב ,מי הבת זוג שלך?" שאלתי אותו.
"בת?" הוא שאל. "אני גיי. וכולם בבצפר פה יודעים את זה." הוא אמר.
"או, נייס. גם אני גיי." אמרתי לו. זה פעם ראשונה שאני אומר את זה למישהו חוץ מאימא שלי.
"הו, איזה יופי. רק אני מזהיר אותך." הוא אמר. "אל. תתקרב. לבן. זוג. שלי." הוא קבע.
הסתכלתי עליו.
"אוקעי. דרך אגב, מי זה הבן זוג שלך?" שאלתי.
הוא הצביע עליו.
הוא ישב בשורה הראשונה, בטור שקרוב ליד החלון. הוא ישב שולחן אחד קדימה מטאהיונג.
הוא היה ממש שקוע במה שהמורה מונבין אמר.
"איך קוראים לו?" שאלתי את נאמג'ון.
"קים סוקג'ין." הוא ענה. "הוא בן 17 וחצי."
"וואו. אתה גדול ממנו בשנה וחצי." אמרתי.
"אכן." הוא ענה.
*צלצול*
נאמג'ון ישר הלך לבן זוג שלו, סוקג'ין.
"ג'ינייייייייייייייייי!!" הוא צעק לו.
"ג'ונייייייייייי!!" סוקג'ין צעק לו בחזרה.
לסוקג'ין היה צבע שיער ורוד, וגלי, כמו של נאמג'ון, רק קצת יותר חלק.
היו לו עיניים בצבע חום חזק. כימעט שחור.
אף קטן, מנופח וישר.
שפתיים קטנות ועבות.
הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת, עם פסים אפורים עליה. ומעליה הוא שם סווטשירט בצבע ורוד.
הוא לבש מכנסיים שחורות ועבות, בשביל החורף.
הוא לבש נעלי FILA לבנות, עם סוליה יחסית גבוהה.
כמו של נאמג'ון, רק שהסוליה קצת יותר גבוהה.
הם התחבקו כאילו.. הם לא ראו אחד את השני איזה שנתיים וחצי.
'אוי, הינה עוד מטומטמים.' חשבתי לעצמי.
"התגעגעתי אלייך ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממשששש!!!" סוקג'ין אמר לבן הזוג שלו.
"גם אנייייייי!!" נאמג'ון ענה לו בחזרה.
נאמג'ון נתן לסוקג'ין נשיקות קטנות בכל הפרצוף.
סוקג'ין חייך, ונתן לו נשיקה על השפתיים.
"אוקיי, ג'יני, מה אתה רוצה לאכול היום?" נאמג'ון שאל אותו.
"אנאע אני רוצה ראמיוןןןןן!!!!" הוא אמר.
"אני רואה שאתה ממש אוהב את זה." נאמג'ון אמר לו.
"קדימה, בוא נלך לקפיטריה." סוקג'ין אמר לנאמג'ון.
הם הלכו לקפיטריה והשאירו אותי מאחור.
'מה אני אמור לעשות עכשיו?' חשבתי לעצמי. 'אני אנסה ללכת לישון.'
הנחתי את הראש על השולחן ועצמתי עיניים.
"ג'אנגקוקשיייייי!!!" מישהו צעק לי.
הרמתי את הראש מהשולחן, והסתכלתי על מי שצעק לי.
זה היה טאהיונג.
הוא חייך לי את החיוך המרובע והחמוד שלו.
'אני לא יכול יותר. הבנאדם חמוד מידייעעייייי' השתגעתי לעצמי בתוך הראש שלי.
"אתה רוצה שאני אמשיך לך את הסיור בבית ספר?" הוא שאל.
"אמ.. כן." עניתי לו בחזרה.
"הוסוק!" הוא צעק לחברו, שהיה קרוב אליו.
'אני אף פעם לא הולך להבין אותם.' חשבתי לעצמי.
"אתה בא איתנו!" הוא קבע.
הוסוק הסתכל אליו. "א.. אוקיי?" הוא ענה.. בשאלה.
אז קדימה! לקפיטריה!" הוא קבע. לכולנו.
שלושתינו יצאנו מהכיתה, והלכנו לקפיטריה.