Taehkook

chapter 1, jungkook

השעון מעורר צלצל.
איזה יופי, עוד יום התחיל. כמה כיף.
אני פשוט שונא את החיים שלי.

-

היי , קוראים לי ג'ון ג'ונגקוק.
אני בן 18 , אני שונא את חיי.
אני יתום מאבא . כן , אבא שלי מת , אבל התרגלתי .

הו, ועוד דבר חשוב, אני גיי.

-

"ג'ונגקוק, קום כבר!" אמא שלי צעקה, "אתה תאחר ליום הראשון בבית הספר החדש שלך!"

למה עברתי בית ספר ?
זה בגלל האלימות שם .

"אוקיי אימא, אני קם!" צעקתי .
קמתי מהמיטה , צחצחתי שיניים התארגנתי וירדתי למטה .

לבשתי חולצה שחורה קצרה , ושמתי ג'קט מעל . מכנס שחור ורחב ,ונעליים לבנות .

לקחתי את התיק, את האוזניות ואת הטלפון.
"אמא! אני יוצא לבית ספר !" צעקתי לה.
"ביי מתוק שלי!"
"די לקרוא לי ככה" לחשתי לעצמי.
יצאתי מהבית, לקחתי אוזניות, ושמתי שירים.

-

הגעתי לבית ספר.
הוא יותר גדול ממה שחשבתי .

"וואו" אמרתי לעצמי.
-"יפה , נכון ?"
אמאלה יואו נבהלתי .
"הבהלת אותי ימפגר"
"אוקיי דבר ראשון, תרגע. דבר שני, היי. קוראים לי פארק ג'ימין. אתה יכול לקרוא לי ג'ימין." הוא אמר בחיוך .
הוא הושיט לי את היד שלו בשביל ללחוץ אותה.

השיער שלו היה בלונדיני, לא קצר מידי, ולא ארוך מידי. עיניים אפורות,
אף קטן, וישר, קצת מנופח.
השפה העליונה שלו הייתה יותר דקה מהתחתונה.

הוא חייך אלי חיוך חברותי.
למה הוא מחייך.
מה כל כך טוב בחיים האלו, שהוא מחייך.

לחצתי לו את היד.
"שלום, קוראים לי ג'ון ג'אנגקוק" אמרתי בחיוך מזוייף.
"שלום גם לך." הוא אמר.
"אתה חדש פה או משהו? הוא שאל. "אני לא זוכר שראיתי אותך פה לפני כן."
"אוקיי, אם אתה לא ראית אותי פה, זה דווקא אומר שאני חדש, לא?" שאלתי.
הוא הסתכל עלי, וחייך. "כניראה שכן" הוא אמר.
הוא העביר את המבט שלו לבית הספר.
"אז אתה רוצה שאני אעשה לך סיור?" הוא שאל
הסתכלתי על בית הספר גם .
"אוקיי" אמרתי.
והוא לקח אותי לסיור.