אותו יום קוקי הגיע עם ג'ימין לאימונים בחברה וג'ימין היה לצידו כל האימונים, גם כשהלכו לקנות בקבוקי מים בהפסקה ובכל שעות האימונים.
קוקי וג'ימין חזרו מהאימונים לקראת הערב:
"היי קוקי אני הולך לבן דוד שלי לישון, אז בוא נלך ביחד" אמר ג'ימין. "בטח בוא, נלך ביחד".
בזמן שג'ימין וקוקי הלכו קוקי חשב איך יהיה כשהוא יגיע הבייתה, הוא חשב איך הובי יגיב כשאיראה אותו ; הובי יחשוב שאני מוזר כי לא דברתי איתו ולא יצרתי איתו קשר, למה בכלל הובי נמצא איתי למה הוא אוהב אותי, מה כל כך מיוחד בי שהוא אוהב אותי, אני סתם אחד שלא יודע איך להביע את הרגשות שלו .
קוקי המשיך ללכת עם ג'ימין ואז הם הגיעו לבן דוד של ג'ימין וקוקי עצר את ג'ימין ואמר "ג'ימין אני יכול לשאול אותך משהו?" "כן ברור תשאל" אמר ג'ימין.
"תגיד למה אתה חבר שלי?" קוקי שאל בחוסר ביטחון וג'ימין הסתכל על קוקי ולא הבין מה הולך איתו בזמן האחרון,
אני אוהב אותך קוקי, אני כל כך אוהב אותך, מאז שהיינו חברים בגן הרגשתי שיש בינינו חיבור, אבל רק לא מזמן הבנתי שזאת אהבה ושאני לא רוצה לעזוב אותך בחיים, אתה לימדת אותי כל כך הרבה והראת לי כמה אתה אכפתי למרות שלא כולם רואים את זה , אני אוהב אותך כמו שאתה ואל תשתנה לעולם. חבל שג'ימין רק חשב את זה בליבו...
"ג'ימין... ג'ימין אתה בסדר?... למה אתה מסתכל עלי ככה? שאלתי אותך משהו? למה אתה לא אומר כלום?... טוב לא משנה אני ילך הבייתה😔
ג'ימין התאשת ממחשבותיו על קוקי "לא שנייה!! חכה קוקי!" ג'ימין תפס בידו של קוקי ואמר לו "אני חבר שלך בגלל שאתה אתה , כמו שאתה אני אוהב אותך ורוצה להיות חבר שלך " ג'ימין חייך אל קוקי במבט קצת לחוץ ומצד שני גם שמח.
ברגע שקוקי שמע את דבריו של ג'ימין הוא הבין שכמו שהוא זה בסדר גמור והוא לא עשה שום דבר רע, קוקי ידע שג'ימין הוא חבר טוב וחיבק אותו "תודה ג'ימין, עזרת לי מאוד!!"
ג'ימין היה קצת מןפתע מהחיבוק של קוקי ואפילו הסמיק מעט, הוא חייך וחיבק את קוקי בחזרה.
כבר היה שעה די מאוחרת הובי היה בבית וחיכה שקוקי יחזור הבייתה והוא חיכה וחיכה ו קוקי לא חוזר, הובי התחיל לחשוב מה קורה לו ,למה קוקי לא בא , הוא חשב לעצמו; אני לא מבין איך הוא לא חזר עד עכשיו , אולי קרה לו משהוא!?.
מייד הובי התקשר לקוקי אבל קוקי לא ענה, זה הועבר לתא הקולי, פה הובי כבר התחיל לדאוג, אבל מצד שני חשב; יכול להיות שהוא מתאלם ממני בכוונה והוא מתחמק ממני, מה יש לו למה הוא לא אמר לי כלום היום , הובי התחיל לחשוב על קוקי כל מיני מחשבות משונות והחליט בסופו של דבר שהוא הולך לחפש אותו , הוא יצא אחוצה לראות איפה קוקי וחיפש בין הרחובות שקרובים לרחוב שהם גרים ולפתע הובי נעצר בפינת הרחוב כולו נדהם למה שעניו רואות
זה היה קוקי שחיבק משהו , הובי לא ידע מיזה אותו אדם שקוקי חיבק, הוא ראה את החיוך המאושר של קוקי על פניו כשחיבק את אותו אדם והחלו לצאת לו דמעות מין העניים, דמעה אחר דמעה והן לא מפסיקות לצאת , הובי רץ הבייתה כולו רטוב מבכי , הוא לא הספיק להבין מה קרה וישר קפץ למסקנה שקוקי לא רוצה אותו יותר ושהוא מצא לו מישהו אחר, קוקי סתם שיחק בי הוא לא אוהב אותי , אני ידעתי, ידעתי איך בכלל אפשר להתאהב כל כך מהר במשהו, אני באמת לא מכיר אותו כדי לדעת מה הפרצוף האמיתי שלו. הובי נכנס ישירות למיטה והתכסה בשמיכה כשהגב שלו לכיוון הקיר וכשמחשבותיו לא מפסיקות לרוץ במוחו על קוקי.
קוקי:
אחרי שקוקי וג'ימין התחבקו הם נפרדו לשלום וקוקי הלך הבייתה שמח בליבו, מקווה לראות סוף סוף את הובי, ולחבק אותו חיבוק גדול, קוקי הגיע הבייתה לבית חשוך הוא לא ראה את הובי לא בסלון ולא במטבח מה שהיה לו מוזר, כי בדרך כלל הובי מחכה לו או מכין אוכל...
לאחר מכן הלך לחדרו של הובי וראה את הובי שוכב במיטה כשפניו אל מול הקיר, הוא חשב מה הוא כבר ישן?, הובי הבחין בצעדיו האיטיים של קוקי מתקרב לחדרו ונכנס. "הובי אתה עדין ער?"
תודה למי שקראה😁
לא לשכוח להצביע💫
ואם יש תגובות מה אתן חושבים/ות על הסיפור אשמח לשמוע😃
BẠN ĐANG ĐỌC
היופי שבפנים🥰
Lãng mạnזהו סיפור בו הכל יכול להשתנות! -לא להומופובים❌ - הסיפור מיועד לכאלה שאוהבים רגש ורומנטיקה מתוקה🥰 דבר נוסף אני רוצה להדגיש שזה סיפור שאי אפשר לדעת מי יהיה עם מי, והכל יכול להשתנות בלי שאפילו תחשבו על זה -אני לא אומרת איזה שיפים יהיה פה😌😈 - הסיפור...
