הצלקות שלו/ His Scars || מינסונג/ Minsung (מתורגם)

פרק 4

ג'יסונג חייך ואז השלושה עזבו אותו והלכו לדרכם משאירים אותו מול הדלת לריתוק.

הוא עמד שם במשך כמה שניות לפני ששיחרר אנחה ענקית מפיו והמשיך אל תוך כיתת הריתוק.

ג'יסונג הבחין מיד בחבר הכנופיה שישב באחורי הכיתה עסוק בטלפון שלו עם רגליים על השולחן. הוא נשען לאחור בכיסא שלו.

ג'יסונג היה מופתע לראות שמינהו באמת הגיע לריתוק. מינהו קיבל המון ריתוקים הימי חטיבת הביניים והתיכון שלו. מתוך כל מאות הריתוקים האלוו, הוא הגיע אולי ל-15 מהם. אז למה הוא בחר להגיע לאחד הזה. במיוחד עם הבחור שהכניס אותו לריתוק.

מינהו הרים את מבטו מהטלפון שלו וראה את ג'יסונג עומד בדלת. הוא הסתכל על ג'יסונג לשלוש שניות טובות לפני שחזר לגלול בטלפון שלו. הבהייה הקצרה נתנה לג'יסונג הרגשה מוזרה, אותה הוא לא אהב.

ג'יסונג תפס במהירות מקום בקידמת הכיתה רחוק ככל שיכל ממניהו. הוא פתח את התיק שלו והוציא את שיעורי הבית שלו והתחיל לעבוד עליהם, מחכה למורה שיכנס לכיתה. כאילו על פי סימן המורה הגיע ונעמד בקידמת הכיתה.

"ברוכים הבאים לריתוק ילדים. תוציאו את שיעורי הבית שלכם ותעבדו עליהם או שאתם יכולים לקרוא או ללמוד במשך השעה הבאה אם אתם רוצים." המורה אמר בזמן שהתיישב ליד השולחן שלו. בדיוק ברגע שהתיישב הוא קיבל שיחה. הוא הגיע אל הטלפון שלו ושם אותו ליד האוזן שלו. "אוקיי." היה כל מה שאמר לפני שניתק.

"אוקיי ילדים, משהו צץ ואני חייב לעזוב אבל זה לא אומר שאתם פטורים מעונש. אתם שניכם חייבים לשטוף ולנקות את השולחנות. תוודאו שאתם מוציאים את כל המסטיקים ממתחת לשולחן גם. אני רוצה לראות את הכיתה מצוחצחת כשאני בא ביום שני בבוקר. אתם יכולים לעזוב ברגע שתסיימו. ג'יסונג אני די בטוח שאתה יודע איפה הדליים ומטליות הרחצה נמצאים אז כן, תהנו." הוא אמר לפני שהוא עזב את הכיתה.

'תהנו בתחת שלי.' ג'יסונג חשב לעצמו. הוא קם מהשולחן שלו ויצא מהחדר. ג'יסונג המשיך ללכת לכיוון ארון השרת שהיה שתי דלתות למטה ושמאלה. הוא פתח את הדלת ותפס במהירות סמרטוטים, דלי, שפכטל ומגב. הוא גרר אותם בחזרה לכיתה. מינהו לא זז מאז שג'יסונג עזב את החדר.

'אני צריך לנקות את השולחנות עם חבר כנופיה. רק שנינו בחדר הזה. אלוהים אדירים למה אני? הוא מפחיד את החרא החוצה ממני. הוא גם בטוח לא הולך לנקות ואני הולך להתקע עם לעשות הכל בעצמי.' ג'יסונג גילגל את עיניו בזמן שהוא אירגן את הציוד על הריצפה.

"למה גיגלת את העיניים?" מינהו הרים את קולו בקרירות בזמן שהוא הלך לקדימה כדי לקחת סמרטוט.

העיניים של ג'יסונג נפערו. 'שיט שיט שיט. איך הוא ראה את זה?' "אה, ב-בלי סיבה..." הוא נתן לעצמו אגרוף מנטלית על זה שגימגם. הוא יכל להרגיש את הלחיים שלו מאדימות מהמבוכה אז הוא מהר תפס סמרטוט, תבל אותו במי הסבון מהדלי והסתובב לנקות את אחד השולחנות כדי להסתיר את הפנים שלו ממינהו.