PLEASE LOVE ME ?

פרק ~15~ אינשטיין

״Love is happiness״

ישבתי בוהה סביבי. כולם אוכלים צוחקים ומפטפטים בלי סוף.
״אתה מוכן להכניס משהו לפה הזה כבר ?״ פלייר הצביעה לעברי עם המזלג שלה ואז אכלה את השניצל שיהיה בו.
״נו ?״ שאלה מרימה גבה.

״דפקנו פיצה בחדר״ דרו חייך מניח את ידו על כתפי.
הפנתי את מבטי אליו בשאלה.
״מה נסגר איתך ?״ לחש לי.
״אין לי מושג״ לחשתי חזרה.

הוא כיווץ את עיניו. ״אתה צריך לאוכל אנחנו לא אכלנו פיצה באמת אתה יודע ..״ אמר מוטרד.
הנהנתי מביט בצלחת שלי. לפתע הנשנושים שאבא דחק בי לקחת נראו מועילים.

״תפסיק להיות כזה בררן״ דרו מלמל.
״אני כבר אוכל בחדר״. אמרתי.
״אתה מתכוון באוהל״ תיקן אותי.

״אז למה יש לנו חדר לעזאזל ?״ שאלתי מתעצבן.
״אף אחד לא יודע״ צחק. ״אבל ברצינות מה מטריד אותך ?״

״אולי סת׳ ? או אמא שלי ? כבר אין לי מושג״.
״אתה מתוסבך״.

״אנחנו ישנים ביער אתה יודע נכון ?״ שאל אותי.
״אבל למה אתה חופר על זה ?״ התעצבנתי.
״זה שווה את הפרצוף שלך בכל פעם״ חייך.

כיווצתי את עיניי אליו מעוצבן.
״היי״ מאט התיישב לידי ומול פלייר. 
״איפה אתה היית ?״ שאלה אותו.

״רק עכשיו סיימנו לבנות את האוהל הארור הזה״ מלמל ובין לבין העמיס אוכל לפיו.
״ואו לקח לך המון זמן״ אמרה מופתעת.

״מה נראה לך ? שנתתי למשהו אחר לבנות אותו בשבילי ?״ אמר בפה מלא.
היא הוציא לו לשון.

״אוסטין ודרו סיימו לפניך״.
״שתקי״ סינן.
חייכתי ״איך הלך לך באמת עם טובי ?״

״בסדר .. ואו אני רעב מת עמדנו שם שעות איך סיימתם כל כך מהר ?״

״שכחת שהילד הזה יוצא לטיולי טבע עם אבא שלו ?״ דרו שאל את מאט.
״פאק נכון שכחתי מזה אוסטין יכולת לעזור לי חרא אחד !״
״לא נורא העיקר שסיימת סוף סוף״. צחקתי.

״ואו היית צריך לעזור לו״ דרו אמר משלב את ידיו בזמן שאנחנו בוהים באוהל העקום של מאט.
״כן כנראה שהייתי צריך״ ניסיתי להבין מה הם ניסו לעשות לאוהל.
״מצחיק״ דרו טפך על גבי והתקדם.
נענתי את ראשי הולך אחריו.

״בסוף לא אכלת״ הזכיר לי שפתח את האוהל שלנו ונכנסנו שנינו.
״אני אנשנש משהו מהחטיפים שלי״ אמרתי נשכב על המזרן.
״מה באמת קורה איתך ?״ שאל.
״ישנתי אתמול אצל סת׳.״
הוא הרים גבה. ״ברצינות ?״
״כן״ הסמקתי מעט.
״זה דבר טוב לא ?״ שאל.
״אני לא יודע״ נאנחתי. ״אין לי מושג מה הולך לסת׳ בראש. לפעמים אני חושב שהוא רק משחק בי״ הודתי.
״הוא לא.״ אמר.