The Guy On My DM's - Luke Hemmings

פרק 1

זאת שנת 2014.
התעוררתי בשעה 7:00 , כמו בכל יום רגיל.
הייתי קצת בטלפון שלי ולאחר 10 דקות החלטתי שזה הזמן לקום מהמיטה ולהתחיל להתארגן לבית ספר.
אז קמתי מהמיטה, הלכתי לשירותים, שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים.
עמדתי זמן רב מול הארון שלי וניסיתי לבחור מה ללבוש, לאחר כמה דקות התייאשתי והחלטתי לשים חולצה לבנה וג'ינס כחול.
כאילו יש יותר בייסיק מזה?

הלכתי למטבח לאכול ארוחת בוקר, וראיתי את אבא מכין לעצמו חביתה.
"בוקר טוב אבא." קראתי אליו "בוקר טוב מוריה." הוא השיב.
"אתה יכול להכין גם לי חביתה? אני גוועת." אמרתי והתיישבתי ליד השולחן.
"עם בצל?" שאל. "כן, כרגיל." אמרתי ואז נזכרתי שלא הכנתי תיק לבית ספר, אז הלכתי לסדר אותו.

כשסיימתי לסדר את התיק, אכלתי ארוחת בוקר בשקט ולאחר מכן יצאתי מהבית לכיוון הבית ספר.

~~~~~

נכנסתי לבית הספר, ראיתי את כל הפרחות עומדות ליד הלוקרים.
"אתן יכולות לזוז רגע? אני רוצה להגיע ללוקר שלי." אמרתי באנחה.
הן גלגלו עיניים לעברי והלכו לעבר הכיתות שלהן.
"אני שונאת את הבית ספר הזה." אמרתי לעצמי בשקט.

להגיע לבית ספר זה אולי הסיוט הכי גדול של כל תלמיד.
במקרה שלי, הלמידה לא ממש מפריעה לי.
אני אוהבת ללמוד, בהנחה שמלמדים את החומר בצורה מעניינת כמובן, אבל אני עדיין שונאת להגיע לכאן.

מאז כיתה ו', התחילו להסתובב שמועות ובדיחות עלי בשכבה. בהתחלה זה לא הפריע לי ממש, אבל אז חבורת ילדים התחילה להתפל אלי.
הם היו צוחקים עלי, יורדים עלי ולפעמים הם אפילו היו מרביצים לי.

אומנם בכיתה ז' כל אחד עבר לבית ספר אחר, אבל השמועות עדיין הסתובבו בשכבה.

באיזשהו שלב בכיתה ח' הבנתי שמנדים אותי, ובעקבות זה גם את שלושת חברותי היחידות באותה תקופה, אבל היה לנו אחת את השנייה אז זה לא הפריע לנו.

בכל אופן, היום אני כיתה י'.
יש לי יחסית הרבה חברים, בעיקר כאלה שהכרתי באינטרנט או מפעילויות של אחרי בית ספר.

-----

נכנסתי לכיתה שלי בשקט, הסתכלתי בטלפון שלי וראיתי שהגעתי 20 דקות לפני תחילת השיעור.

ברגע שהגעתי ליה התנפלה עלי ואמרה , "מוריה את לא מבינה איך נגמרה המאנגה החדשה שקראתי."

היא נורא אוהבת אנימה בזמן האחרון..
אני וליה הכרנו בכיתה ג בתנועת נוער אבל לא היינו ממש חברות.
כשעלינו לחטיבה הייתה לנו הזדמנות להתחבר כי שמו אותנו באותה כיתה.
היום היא החברה הכי טובה שלי(:

"ליה אם את תמשיכי לספר לי את הסיומים של הסדרות והמאנגות שאת רואה וקוראת אני לא אוכל לקרוא ולראות אותן גם." אמרתי לה בלווי צחקוק קל.

"לא לא לא חס וחלילה. אני רוצה שתקראי ותראי הכל!! טוב אני אשתוק-" אמרה במהירות ובקול מבוהל.

הי הנה רוני אני אלך להגיד לה שלום.

הכרתי את רוני בכיתה ז'.
היא גרה בעיר אחרת אז לא היו לה חברים בבית ספר, עד שאני ליה ושירה התחברנו אליה והפכנו כולנו להיות חברות טובות.

"רוני שלום התגעגעתי אליך." קראתי אליה בשמחה, מנפנפת לה עם ידי.
נראה שעובר עליה משהו.. "היי מוריה, אין לי מצב רוח היום.. אפשר אחר כך?" אמרה במבט מושפל.
מעניין מה קרה. "אוקי ביי רוני, נפגש בכיתה." אמרתי והתקדמתי לכיוון הכיתה שלי.

--צלצול--

~~~~~

אוף השיעור הזה כל כך משעמם.
טוב אני אבדוק התראות בטלפון המורה בטח לא תשים לב..

*whoknows want to send you a
message*

מה יהיה עם אנשים ששולחים לי הודעה מפרופיל פיקטיבי?
טוב נו, אני אענה הפעם, אולי אני אצחק עליו קצת.

Whoknows: היי.

Moriya: שלום.

Whoknows: מה קורה?

Moriya: סבבה מה איתך?

Whoknows: מצויין כי ענית לי(:

Moriya: מי אתה בכלל ואיך הגעת אלי?

"מוריה אם את לא תעזבי את הטלפון אני אקח לך אותו" קראה אלי המורה.
שיט, שכחתי שאני באמצע שיעור.
"סליחה, אני אכניס אותו לתיק עכשיו." עניתי לה ושמתי את הטלפון בתיק.

מעניין מה הוא ענה.
בטח זה איזה ילד מהשכבה שלי שמנסה למתוח אותי או משהו.
טוב נו זה לא באמת משנה.
זה סתם פרופיל פיקטיבי.