פרק 4

123 7 6
                                    

//יום אחרי//

איזה כיף זה שלא צריך לקום לבית ספר.
השעה עכשיו 10:30 בבוקר, בדרך כלל אני קמה ב7 בבוקר לבית ספר אבל בבית חולים אמרו שאני צריכה שבוע מנוחה בבית.
אין תלונות כמובן. אני נורא אוהבת להיות בבית שלי. לנגן בגיטרה שלי ולשיר (למרות שלנגן כרגע לא ממש אפשרי..) או אפילו סתם להיות בטלפון.

אני אלך למטבח להכין לי משהו לאכול.
אני רעבה ממש, לא אכלתי משלשום.

הי הנה נתנאל.
"היי מוריה איך את מרגישה?"
הוא קרא אלי בזמן שהוא מכין לעצמו חביתה.
"אני מרגישה יותר טוב, יש לי כאבי תופת ביד אבל אני אהיה בסדר." קראתי אליו בחזרה.
"אה ואתה יכול להכין לי כריך עם חביתה וירקות? אתה יודע אני אממ *שיעול מזוייף* מאוד חולה." אמרתי לו בגחגוח קל.
הוא צחק קצת ואמר "כן כן שמענו עלייך, ממש ילדת נזק. אני אכין לך."

נתנאל זה אח שלי הגדול, הוא בן 25, שיער שחור גלי וקצר ועיניים חומות, לא שרירי אבל לא שחיף.
הוא האח הנחמד, וגם כנראה החכם מבנינו, חוץ ממני כמובן.
הוא גאון במחשבים, הוא היה ביחידה מאוד מובחרת בצבא והייתה לו דרגת סיווג נורא גבוהה.
זה נורא מגניב אם תשאלו אותי.

אכלתי איתו, דיברנו קצת ואז הלכתי חזרה לחדר.

אני אבדוק קצת הודעות. בטח פוצצו לי את הטלפון בהודעות, לא נגעתי בו מאז בית החולים.

*שיחה שלא נענתה מליה צ'אן 20:47*
*שיחה שלא נענתה מרוני מקרוני 18:26*

*15 new messages from ליה צ'אן*

(היא כתבה את השם, צ'אן זה משהו ביפנית)

ליה צ'אן: מוריה. 10:01
ליה צ'אן: מוריהההה. 10:04
ליה צ'אן: מוריהה????? 10:05
ליה צ'אן: איפה את? 10:08
ליה צ'אן: פספסת את שיעור מתמטיקה.. 11:20
ליה צ'אן: דפאק מוריה יא ילדת נזק איך נפלת מהגדר. 12:06
ליה צ'אן: אי אפשר להשאיר אותך שניה לבד. איך הגעת למצב הזה בכלל? 12:34
ליה צ'אן: נו אני יודעת שעוד רגע משחחרים אותך הביתה אמור להיות לך את הטלפון שלך עכשיו. 18:13
ליה צ'אן: נו תעני לי. 19:54
ליה צ'אן: סבבה לא צריך, אני פשוט אבוא אליך הביתה מחר. 22:32
ליה צ'אן: תהיי ערה ב1 בצהריים כי אני אהיה אצלך. 23:44
ליה צ'אן: אני מקווה בשבילך שאת תהיי ערה כשאני אבוא כי אם לא אני שופכת עליך מים.9:30
ליה צ'אן: נו תראי את ההודעות שלי כבר. 11:24
ליה צ'אן: זה לא הגיוני שעדיין לא פתחת את הטלפון את מכורה אליו. 11:25

11:28
אני: וואי ליה תנשמי אני בסדר.
אני: אל תדאגי יש לי רק נקע ביד שמאל אז אני לא כזאת ילדת נזק(:
אני: חוץ מזה שאני לא נפלתי מהגדר לבד.
אני: אמה הפילה אותי מהגדר.

ליה צ'אן: וואי אני אהרוג את אמה הסתומה הזאתי!!
ליה צ'אן: טוב אני עוד שעתיים אצלך, תדאגי שיהיה לי אוכל.

כמובן שהיא באה בשביל האוכל.
איי איי איי ליה. מה אני אעשה איתך.

הי קיבלתי גם הודעות מwho knows.

Who knows: מוריה את בסדר?
Who knows: ממש הלחצת אותי.

Moriya: כןכן אני בסדר אל תדאג.
Moriya: לא סיימת את הסיפור!!

Whoknows: החלטתי שאני אשאיר אותך במתח עם הסיפור הזה.

Moriya: אוף נו אני לא אוהבת להשאר במתח.

Whoknows: את תהיי חייבת להמשיך לדבר איתי כדי לשמוע את ההמשך של הסיפור.
Whoknows: i don't make the rules.

Moriya: טוב שיהיה.
Moriya: אבל אני רוצה לדעת עוד פרטים עלייך אם נמשיך לדבר.

Whoknows: מה את רוצה עוד לדעת?

Moriya: אממ.. אני רוצה לדעת איך אתה נראה.

Whoknows: בלונדיני, עיניים כחולות, אף סולד, לא בדיוק שרירי אבל גם לא שחיף.
Whoknows: עוד משהו?

Moriya:תמונה?

Whoknows: נשאיר לך לדמיין בנתיים.

Moriya: נשמע כמו משהו שפדופיל היה אומר..

Whoknows: את רומזת שאני פדופיל?

Moriya: אממ שמע, אנחנו לא בדיוק מכירים.

Whoknows: בטח שכן! את יודעת איך קוראים לי אני יודע איך קוראים לך וזהו בום.
Whoknows: אם כבר מדברים.. גם אני לא ממש יודע איך את נראת אז תתארי לי אותך.

Moriya: טוב שיהיה, שיער חום עיניים חומות לא שמנה אבל גם לא רזה, אתה יודע רגילה כזאת.

Whoknows: דווקא נשמעת לי מאוד מיוחדת(:

Moriya: אויש שקט.
Moriya: אתה לא באמת מתכוון לזה.

Whoknows: למה את חושבת ככה?

Moriya: כשהייתי ביסודי היו כמה בנים שהתייחסו אלי מגעיל וקראו לי בשמות והציקו לי.
Moriya: הם ממש פגעו בביטחון העצמי שלי.

Whoknows: וואו זה נוראי.
Whoknows: אני מקווה שהם ישלמו על זה כהוגן.

Moriya: גם אני.

Whoknows: בכל מקרה אני חושב שאת יפייפיה.

Moriya: אווו תודה(:

*דפיקות בדלת*

אוי זאת בטח ליה.
לא הכנתי לה אוכל בכלל, הייתי עסוקה כל כך בלדבר עם whoknows.

פתחתי לה את הדלת והיא ישר התנפלה עלי, חיבקה אותי ואמרה עם פרצוף קצת כועס "מוריה הדאגת אותי בטירוף מטומטמת. אל תעשי שטויות יותר." צחקקתי ואמרתי לה "סליחה סליחה, זה לא יקרה שוב.. אני מקווה."

היא התקדמה לכיוון המטבח, שוב במבט כועס היא אומרת לי "מוריה, חשבתי שסיכמנו שאת מכינה לי אוכל." התקדמתי אליה באיטיות ואמרתי "מחילה, נכין לך עכשיו. פשוט הייתי עסוקה בלדבר עם whoknows הזה מהאינסטגרם." היא ישר הסתובבה אלי ואמרה "את עדיין מדברת איתו? מוריה הוא יכול להיות פדופיל."
גלגלתי עיניים ועניתי לה "הוא לא פדופיל, הוא דווקא ממש נחמד."
היא ענתה לי בחזרה "נו טוב, רק אל תגידי שלא הזהרתי אותך." ואז הסתובבה לכיוון המקרר כדי להכין לה אוכל.

The Guy On My DM's  - Luke HemmingsWhere stories live. Discover now