המשכתי לחשוב על אדם במשך כל השיעורים שלי היום.
זה היה כל כך מוזר.
ידעתי שהוא מוזר ברגע שראיתי אותו.
ילד עשיר, מפונק ושחצן שכמותו.
חושב שמותר לו לעשות מה שבא לו.
חצוף.
אני אפילו לא יודעת אם אני כועסת עליו או כועסת על עצמי.
"מוריה את מוכנה להפסיק לחלום בהקיץ ולהתייחס אלי? אני מנסה לדבר איתך כבר שעה ואת לא עונה לי." אמרה שירה בלווי אנחת יאוש.
"מצטערת, אני פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב על מה שקרה היום." אמרתי לה.
"כולה שלחו אותך למנהל, מה את חושבת על זה כל כך הרבה, זאת הרי לא פעם ראשונה שלך." אמרה בטון קצת מזלזל.
אני לא אוהבת את זה שהיא מזלזלת בי ככה.
אני לא ילדה כזאת בעייתית.
"לא על זה אני חושבת טיפשה, אני חושבת על מה שקרה לי עם אדם." אמרתי, קצת עצבנית.
"מזתומרת מה שקרה לך עם אדם? מי זה אדם? עוד פדופיל?" אמרה בזמן שאנחנו מתחילות להתקדם לכיוון הקפיטריה.
"הוא לא פדופיל, (אני מקווה.) הוא איתנו בבית ספר, הוא לומד איתי היסטוריה." אמרתי, מגלגלת עיניים.
הלכנו לקחת את האוכל שלנו וסרקנו את הקפיטריה לראות איפה יש שולחן פנוי.
ראיתי את אדם בצד שמאל של הקפיטריה, מסתכל עלי.
יצרתי איתו קשר עין והוא מיד העיף את מבטו ממני.
"בואי מוריה, אני רואה את ליה ורוני בשולחן בצד ימין מאחורה." אמרה שירה והתקדמה לכיוונן.
עמדתי שם, עדיין מסתכלת על אדם.
יכולתי לראות שהוא מסתכל עלי בצד עינייו הכחולות, אבל בחרתי להסיט את מבטי ולהתקדם גם לכיוון השולחן של חברות שלי.
"תודה לאל שנזכרת להגיע לשולחן, את בוהה בילד ההוא כבר חצי שעה." אמרה ליה.
"מי הוא בכלל?" אמרה רוני, מחפשת עם עינייה את הבחור המדובר.
"זה אדם, הוא שכן שלי, בגללו שלחו אותי למנהל היום." אמרתי, עדיין קצת עצבנית בגלל זה.
"את עדיין לא סיפרת לי מה קרה איתו היום." אמרה שירה.
"טוב נו, אז יש מצב שאדם ברח מהחדר של המנהל אחרי שהוא ראה ששני אנשים יצאו ממנו לפני שנכנסנו, ומסתבר שהוא מכיר אותם, ואז הלכתי אחריו וצוטטתי לשיחה שלו איתם, ואז הוא התקרב אלי עד שנתקעתי בקיר מאחוריי ויכול להיות ויכול להיות שהוא לא התנשם בכבדות כשהפנים שלנו היו מאוד קרובים אחד לשני." אמרתי בנשימה אחת.
"מה?" כולן אמרו בפה אחד.
"אופסי? זה לא ביג דיל או משהו, לא קרה בנינו שום דבר. אני עדיין שונאת אותו." אמרתי והסתכלתי לצדדים, נמנעת מקשר עין.
"בקיצור למוריה יש חבר." אמרה ליה כאילו זה היה מובן מאליו.
"איכס לא, ממש לא." אמרתי בגועל, מסמנת עם ידי כאילו אני מקיאה.
YOU ARE READING
The Guy On My DM's - Luke Hemmings
Fanfiction"מי חשב שאדם רנדומלי מחשבון פיקטיבי באינסטגרם ישנה את כל החיים שלי?" אמרתי בצחקוק קל. "לפעמים אהבה מגיעה מהמקומות הכי לא צפויים." אמר והסתכל עמוק בתוך עיניי. פאנפיק על לוק המינגס. סיפור מקורי שלי, בבקשה לא להעתיק. לקחתי השראה לפאנפיק מהסופרת @__sam...
