למחרת הלימודים נפתחים בשיעור היסטוריה. כשג'קסון מתיישב לידי הוא מיד משלב את ידו בידי ואני ממהרת להזיז את ידינו השלובות מתחת לשולחן.
"למה?" הוא שואל אותי. לכי תסבירי לו על פרוייקט אסווד ועל החוקים שלהם.
"אני אענה על הכל בשבת." אני לוחשת אליו בחזרה.
למשך כל שאר השיעור אני לא יכולה להתרכז. לא כשהיד של ג'קסון נמצאת בתוך היד שלי! הוא מניע את אגודלו הלוך ושוב על העור שלי ועושה לי צמרמורת.
השבוע עובר וכולו מלא במבטים חמים מג'קסון במסדרון ונשיקות חטופות על הלחי.
כשסוף סוף מגיעה שבת אני קמה מוקדם וכמעט קופצת מהמיטה. אני יורדת למרתף לאימון קצר של בוקר עם האנטר.
"בוקר אור רייבן." הוא אומר לי בנימת קול שאני לא מצליחה לפענח. הוא מאריך את השם שלי קצת יותר מידי.
"בוקר." אני עונה בקצרה. אני רק רוצה לעוף מפה.
אנחנו מתחילים בחימום הרגיל. האנטר זורק אלי כדורים של אש ואני צריכה להסיט אותם ממסלולם. ככל שהאימונים עוברים אנחנו נהיים טובים בזה. הוא בלזרוק כדורים מהר ואני בלהדוף אותם. היום קמתי במצב רוח טוב אז אני עושה משהו קצת שונה. במקום להדוף את הכדור הצידה או לנסות להשתלט עליו ולגרום לו לדעוך באוויר, כשהכדור מגיע אלי אני נותנת לו כוח מחודש, ובתנופה מדויקת מעיפה אותו לכיוון של האנטר.
האנטר נבהל ומצליח להסיט אותו ברגע האחרון.
"הא! וכך התלמיד התעלה על המורה." אני צוחקת, שמחה לאיד. הוא מסתכל עלי לכמה רגעים ואז הבעת פניו הופכת ממבוהל לנרגז.
"רייבן," הוא מתנשף. טוב אולי הוא קצת יותר מנרגז. "הכוחות שלך הם לא משחק. מה עובר לך בראש?" הוא מדבר בנשימה עצורה. לאט ובשקט. אוקיי.. זה קצת יותר רציני ממה שחשבתי.
"סתם צחקתי," אני מנסה להקליל את האווירה "נראה לי אנחנו כבר די באותה הרמה אז חשבתי שכדאי שגם אתה תתחיל להזיע קצת." אני מנסה לטפוח לו על השכם בחביבות.
"נראה לך?!" הוא צובט את גשר אפו בתסכול "טוב, פעם הבאה תודיעי לי מראש בסדר? פשוט לא הבנתי שכבר סיימת ללמוד את היכולת שלך על בוריה."
"אהה.." אני מגמגמת. לא התכוונתי שהוא התעצבן רק להפיג קצת את השעמום. אולי הגזמתי?
"טוב אז מכיוון שסיימת בהצטיינות את ההכשרה שלך ביכולת האש בואי נעבור לדברים קצת יותר מאתגרים." הוא רושף. זה ממש לא טוב.
"חשבתי שזה היה מאתגר." אני ממלמלת מבלי שהוא ישמע.
הוא אומר לי משהו כל כך בשקט שאני לא מצליחה לשמוע. אני מתרכזת בניסיון להבין מה הוא אמר מבלי לשאול 'מה' ולהביך את עצמי, שאני לא שמה לב מה קורה.
BẠN ĐANG ĐỌC
אגדת השמש
Viễn tưởngדמיינו קו. על הקו עומדים כל האנשים שבעולם. מהרע ביותר לטוב ביותר. האדם הכי קיצוני בשורה הוא אני, ותפקידי לשמור על הסדר. לשמור על האיזון של הטוב והרע בעולם. רייבן חיכתה לרגע הזה מאז שהיא זוכרת את עצמה. עכשיו היא אמורה להתחיל את התפקיד שאליו התכוננה כ...
