דופק

לא היה לה אומץ

מעולם לא היה לה אומץ.
לא משנה ממי היא ביקשה אף אחד לא נתן לה, אפילו לא מעט.
אז היא פחדה, כול הזמן.
בגיל 3 היא פחדה מהצללים בלילה.
בגיל 5 היא פחדה מהצרחות ביום.
בגיל 7 היא פחדה מזכוכית מנופצת.
בגיל 10 היא פחדה מהיד שהכתה.
היא המשיכה לפחד, גם בגיל 13 שבאו נשים והובילו אותה החוצה, עם תיק ומזוודה.
היא פחדה להביט אחורה, היא לא הביטה. אבל הריח של האלכוהול ליווה אותה גם שעזבה.
בגיל 14 היא פחדה מאנשים זרים.
בגיל 15 היא פחדה מהחושך.
בגיל 16 היא פחדה ממגע.
בגיל 17 היא פחדה לדבר.
בגיל 18 היא פחדה לעזוב.
בגיל 21 היא התגברה על הפחד, לקחה צעד אחד קדימה ונפלה מבניין בן 8 קומות.