דופק

אנורקסיה

לקטע זה אין קשר למציאות, כל קשר כזה הוא מקרי בהחלט.

כל בוקר אני מכינה לעצמי קפה ועוגות גבינה.

אבל היום שהכנתי את הקפה ופתחתי את המקרר כדי להוציא את העוגה נזכרתי בחברתי, איך ישבנו בבית קפה והיא סיננה בקפידה את העוגה שהזמינה, ולבסוף במקום לאכול את כולה, היא לקחה רק ביס אחד קטן.

היא אמרה התחילה דיאטה חדשה משהו שכולל בעיקר טעימות מכל דבר כך את נהנית גם מטעם העוגות הנהדרות, היא בחנה אותי היטב ואמרה שגם לי לא תזיק דיאטה קטנה.

והרי כולם יודעים, שלג'ס יש עין חדה במיוחד בדברים הללו, ואם היא אמרה שאני צריכה להשאיל מעליי כמה קילוגרם, זה מה שאמור לקרות.

אז התחלתי בדיאטה, בשבוע הראשון וויתרת על הפרוסה עוגות הגבינה ולקחתי רק טעימה.

בשבוע לאחר מכאן וויתרתי לחלוטין גם על הטעימות ונשארתי רק עם כוס הקפה בבוקר.

ולאחר מכאן גם ארוחת הצהריים הפכה להיות דלילה יותר.

ארוחות הערב נשארה הדבר היחיד המוצק בארוחות שלי, אך גם היא לא כמו בעבר השתנה.

שהחברות שלי החמיאו לי שירדתי במשקל אני שטחתי בפניהם את תוכנית האימונים שכוללת המון הליכות, חדרי כושר ותופסי תזונה.

אך הכל היה ממוצא, ולא אימתי.

כי לא ציפתי שזה ילך כל כך רחוק, כי זה רק דיאטה להשיל מגופי כמה קילוגרמים.

וממש לא ציפתי להיות מובלת באישון לילה לבית החולים עקב כך שהגוף שלי אינו קיבל את המזון שהוא זקוק לו וקרסתי.

זה רק התחיל מעוגת גבינה, שהחלטתי לוותר עליה בהצעתה של חברה טובה, שהציעה הצעה רגילה לחלוטין.

לא ציפתי להיות מחוברת לצינורות שונים שיזרימו את האוכל לוורידים שלי.