דופק

אתה

הפעם הראשונה שנפגשנו, סטרתי לך בחוזקה על פניך.
אני עדיין לא בטוחה למה,אבל כנראה שזה היה בגלל הדמיון שלך לאדם שתיעבתי.
הפעם השנייה שפגשתי אותך, כבר לא הייתי בטוחה כל כך, חיוך שלך שהפיץ אור לכל מקום, גרם לי לפקפק בהשערה הראשונה שלי .
הפעם השלישית כבר איבדתי את הביטחון לגבי הדמיון שלך, אפילו במראה החיצוני שלך לא הייתי בטוחה.
בפעם הרבעית הייתי מספיק אמיצה כדי לקחת צעד קדימה ולשאול לשמך, הדמיון נראה כל כך מעוט עד שנעלם מהעין, ונשאר כמו זיכרון רחוק.
בפעם החמישית התנצלתי בכנות, על כך שטעיתי בגילוי, והתנצלתי על כך שהסקתי משהו שגוי, והייתי בטוחה כי הדמיון אינו ולא יהיה עוד, נשארת רק אתה אדם חדש שהכרתי בנסיבות מעט טראגיות.