"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
ואל תטרחו אפילו לרצוח אותי, אני כבר מתה סופית. (לא רק נפשית, אלא גם פיזית, ישנתי רק איזה שלוש שעות ב50 שעות האחרונות ונהפכתי לזומבי מהלך.)
לפחות אני יכולה להתנחם בכך שלציור הסופי יהיו יותר פרטים מעניינים לתקוע בו -_-.
בכל מקרה, כדאי כנראה שאתחיל לברבר כאן על האתגר היומי לפני שאתמוטט על מיטתי ה(לא) מזמינה ואעלם לעולם הסיוטים המרענן.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ה19 לאוקטובר,
צל.
עוד מילה שלא הפסיקה לסחרר את תאי המוח שלי בנסיון להתקבע על רעיון אחד מתוך המאות שצצו לי.
כי צל זה מושג שיכול להיות אקספרסיוניסטי בכל כך הרבה מובנים, עד שהיה לי קשה להחליט.
אבל אז קלטתי שזה אמור להיות אתגר אימה, ולא אתגר אקספרסיוניזם של החיים האומללים של מוחות בני האנוש.
(זה כיף לציין כאן אקספרסיוניזם ולהשוויץ קצת בלימודי העיון באומנות שנאלצתי לעבור🙃, השווצה היא ככל הנראה אחד השימושים היחידים למילים המסובכות הללו.)
בכל מקרה,
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אוקיי, קצת אקספרסיוניזם, לא יכלתי להתאפק.
אמנם היה כתוב 'צל' אך אני כביכול העצמתי את משמעות המילה ולקחתי את זה לכיוון ה'חושך'. פוביה מהחושך. (אבל זה יכול להיות כל דבר אחר שעולה במוחכם, אני לא חושבת שאני צריכה אפילו להעלות כאן את סדר הנוהל הרגיל)
וברמה הטכנית של הציור... אני לא יכולה להכחיש שאני מעט מאוכזבת. אבל אני לא חשה יותר מידי תסכול, כי סך הכל זו כנראה הפעם הראשונה בה התנסיתי עם כמה אמצעי ציור בו זמנית. (צבעי מים, טושים, עטים, עפרונות....)
מה שכן, אני די גאה בצורה בה האור והצל יצאו לי, כי זה התחום שאני הכי פחות טובה בו, אז לא כזה רע יחסית לפעם ראשונה.
אז... המשך יום טוב מבעית לכולם 🙂, אני נוטשת את הסיפון הכתום כרגע כדי להשלים שעות שינה. (פעולה שרוב הסיכויים לא תצלח לי לאור כמויות הקפה ששתיתי מתחילת אור השחר.)
