"יצירתיות דורשת אומץ, או שיגעון."
או פשוט רצון להגיע לגיהנום בדרך אקספרס.
אל תכחישו את העובדה שיש לכם צד אפל, לכולנו פה יש את החלק הקטן והעברייני הזה שנמשך לריח של קלמנטינות.
אמנם רובכם מוצאים את הפורקן שלו כאן בכתיבה, אך אני פולשת לכם למימד עם ספר...
אבל... אני מפצה אותכם בכך שהיום זה היום שרובכם כאן חיכו לו, (כמובן שברובכם אני מעגלת גם ל0.0003 אחוז מכלל כולכם.)
למה? ובכן, אני אשאיר אתכם במתח לעוד כמה פסקאות.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אז... ה-16 לאוקטובר,
ארוך.
מילה שטכנית לא מקריפה בכלל, ומי שכן מבין את המשמעות המפחידה שלה, יתאכזב.
מצטערת עבורך (*אהמ אהמ צבי*), אך לצערי לא ניצלתי את מיטב האנטומייה של גוף היונק וציירתי את האיבר הכי ארוך הידוע בשמו כ'מעי הדק' שפוך לראווה עיניכם המסכנות.
מצד שני, ציירתי נסיכת דיסני🙂.
שלושה ניחושים לאיזו נסיכה המילה הזו מתקשרת- . . . זמן הניחושים תם, אין לי יותר מידי זמן להמתין כאן, אני אדם לחוץ.
אז כן, ציירתי את רפונזל.
בחרתי אותה גם מכיוון שזו פשוט הרגשה נהדרת להרוס לעצמי זכרונות ילדות מאושרים.
אפשר לומר שרפונזל הייתה הנסיכה האהובה עלי מרגע שהסרט הזה יצא, עד הרגע בו הסתיימה תקופת הילדות שלי.
הערצתי אותה, אני זוכרת את עצמי קושרת מטפחות ארוכות לקצה השיער שלי, כדי לקבל מראה של שיער ארוך עד הרצפה, (חה, האירוניה, כי עכשיו השיער שלי בקושי עובר את קו תנוך האוזן.)
ואת מקומו של השרביט המפונפן החליפה מחבת חלודה ש'השאלתי' מהמטבח.
בכל מקרה, בתחילה ציירתי את רפונזל החיננית כגופה מתה התלויה מהשיער של עצמה, ואז מחקתי את זה, כי סידור הקומפוזיציה היה פשוט מחריד (ולא בקטע טוב.)
ובמחשבה שניה חשבתי שיהיה יותר נחמד לצייר את הבלונדה כטיפוס שלא הייתי מעזה לכבות את האור בחדר בגללו, אם הייתי רואה אותו בגיל שבע.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני מניחה שזה מה שניסיתי לעשות, בכל מקרה התרכזתי יותר בטכניקה ובאימון על סגנון הציור של טים ברטון. (כי אתמול אחרי שהתייאשתי מהציור, נטשתי אותו לטובת קפה ומאפה ישן מול 'המספריים של אדוארד', ואז התחרטתי על כך כי נאלצתי לסבול שלוש שעות היסטוריה אחרי לילה חסר שינה)
