I need you-עברית

~פרק 16~

לפתע שמענו רעש מבעד לדלת המרפסת, קאי הסתכל והתקרב לשם כדי לראות מה זה, הוא התכוון להסתכל מבעד לדלת אבל בידיוק אז חתולה שחורה קפצה מדלת המרפסת ועשתה רעש ממש חזק של יללה. קאי קפץ משם בפחד והסתכל על החתולה בבהלה. באותו רגע לא יכולתי להתאפק והתחלתי לצחוק בלי הפסקה, קאי גירד את הראש מאחורה והסתכל עליי בחיוך קטן ובמבט מבויש. ״זה לא מצחיק״ הוא אמר כשהוא מנסה לעשות מבט רציני אבל זה לא ממש הצליח לו ויכולתי לראות את החיוך הקטן שהיה לו. ״אנ..אני לא יכ..יכולה להפסיק״ אמרתי מתפקעת מצחוק כשאני לא יכולה להוציא מילה. אבל מיד אחרי זה הוא החזיק אותי במותניים ונישק אותי עוד פעם חזק יותר. באותו רגע כל הצחוק התפוגג וכל מה שהרגשתי היה צמרמורת בכל הגוף, היה לי כל כך נעים וכיף להרגיש את מגע השפתיים שלו, הנשיקה נהיית יותר מרגע לרגע נעימה. הוא סחב אותי על הכתפיים שלו  ולקח אותי לחדר שינה גדול  שבמקרה היה חדר השניה של ההורים של אליסון .. תוך כדי כך שאני מנשקת אותו, הוא שם אותי על המיטה כך שהוא מעליי ואני מתחתיו, הגוף שלו גרם לי תחושת חום נעימה אבל בתוך תוכי מאוד פחדתי , לא הייתי מסוגלת לחשוב שזהו ,אני כבר לא יהיה בתולה ...אבל ידעתי שאני עושה את זה עם מישהו שאני אוהבת , ״את בטוחה קייט?״ הוא שאל כשהוא מתנשף בקלות וכאילו הוא כבר יודע את התשובה. אני רק הנהנתי ובכלל לא התרכזתי בשאלה שלו ,רק הייתי עסוקה בגופו הנעים . הוא המשיך לנשק אותי בהתלהבות כאילו מעולם לא נגע בגוף של אישה ולאט לאט ירד לצוואר שלי, הנשיקות שלו גרמו לי לצמרמורת בכל הגוף, הורדתי לו את החולצה וידיי היו מעל החזה השרירי והקשה שלו הריח שלו היה כל כך מהפנט ונפלא. הוא התחיל להוריד לי את החולצה ודווקא היום לא היה לי כוח ללבוש את החזייה היפה .. הוא נשכב מעליי וזה פשוט קרה... ההרגשה הייתה כל כך טובה וזה היה כמו בסרטים , כל כך לא רציתי שזה ייגמר .... 

***********
למחרת בבוקר קמתי וראיתי את קאי לידי ישן, הוא היה כל כך יפה כשהוא ישן, ליטפתי לו את הפנים לאט וקמתי כדי להתלבש, ואז הבנתי שאנחנו עדיין אצל אליסון! ״שיט!״ אמרתי כשאני מתלבשת מהר יותר. ״קייט?״ שמעתי את הקול של קאי קורא לי. ״אנחנו צריכים ללכת מכאן״ אמרתי לו כשאני מנסה לסגור את הרוכסן של השמלה. הוא קם והתלבש גם, ״תני לי״ הוא אמר כשהוא רואה שאני מסתבכת עדיין בסגירת רוכסן השמלה. הוא סגר לי את הרוכסן לאט ואני רק קיבלתי צמרמורת מהמגע של הידיים שלו. הסתובבתי אליו והסתכלתי לו בעניים והוא בשלי הוא התקרב אליי ונישק אותי. היינו בדרך החוצה וראינו מלא אנשים שיכורים ישנים על הספות, על הרצפה, בכל מקום. יצאנו החוצה, נפרדתי מקאי ונסעתי הביתה. פתחתי את הפלאפון וראיתי מלא שיחות שלא נענו מהאנה. החלטתי לענות עליהן כשאגיע הביתה. פתחתי את דלת הבית לאט וסגרתי אותה לאט כדי לא להעיר אף אחד, לא רציתי להיתקל עכשיו באבא שלי או בדין. חלצתי את העקבים כדי לא לעשות רעש ועליתי במדרגות. ״איפה היית?״ דין שאל אותי מסוף המדרגות כשהוא משלב ידיים ומסתכל עליי במבט רציני. ״הלכתי לישון אצל האנה״ אמרתי כשאני משקרת לו. ״בשמלה של אתמול?״ הוא אמר והסתכל עליי מגחך. הסתכלתי עליו במבוכה ״זה לא עניינך״ אמרתי לו ועליתי מהר במדרגות, יכלתי לשמוע אותו מצחקק מלמטה וזה רק הביך אותי עוד יותר. נכנסתי למקלחת ונתתי למים החמים לזרום עליי, תמיד כשאני מתקלחת יש לי תחושת הקלה. יצאתי מהמקלחת ולבשתי בגדי בית, זה היה יום שבת ומזג האוויר היה יפה בחוץ. קיבלתי שיחת פלאפון מהאנה ואז נזכרתי ששכחתי לענות לה. ״הלו? למה לא ענית לי?!״ היא שאלה בצעקות. ״תרגעי הכל בסדר״ אמרתי לה כשאני לא מבינה למה היא לחוצה. ״עזבת את המסיבה מוקדם?״ היא שאלה אותי ולא ידעתי איך לענות לה. ״איך היה במסיבה?״ אמרתי מנסה לשנות נושא. ״משעמם! התאפקתי לא להשתכר..״ היא אמרה לי באנחה. האנה לא משתכרת יותר במסיבות מאז המקרה שהיה לה.. ״לא ענית לי על השאלה..״ היא אמרה ואני רק נאנחתי. ״לא עזבתי את המסיבה״ אמרתי לה כשאני מנסה לגמור את זה כמה שיותר מהר. ״אז איפה היית?״ היא שאלה ואני לא עניתי מרוב מבוכה. ״לא! עם מי?! עם ליאם?!״ היא שאלה ואני כבר הבנתי שהיא יודעת על מה מדובר. ״קאי..״ אמרתי לה מחייכת חיוך טפשי על הפנים. ״יש! כבר חשבתי זה היה עם ליאם..״ היא אמרה בשמחה.
אחרי השיחה עם האנה קיבלתי שיחת פלאפון, לא ידעתי מי זה. ״הלו?״ שאלתי כשאני מחכה לתשובה מהקו השני. ״קייט?״ שמעתי את הקול של אמא שלי, זאת אומרת של גברת נלסון, אני לא אוהבת לקרוא לה אמא, היא אפילו לא אחת כזאת. מיהרתי לסגור את הפלאפון. היא התקשרה שוב ושוב, כבר לא יכולתי לסבול את זה אז עניתי. ״מה את רוצה?״ שאלתי אותה בקול רציני כשאני מתאפקת לא לבכות. ״אני מבינה שאבא שלך סיפר לך...״ היא אמרה ונאנחה. ״תקשיבי, אני לא רציתי לעזוב אותך אני-״ היא התחילה להגיד אבל קטעתי אותה, ״אבל עזבת! השארת אותי לגדול לבד בלי אמא! אם היית אמא אז לא היית עושה את זה!״ אמרתי לה וסגרתי לה את הפלאפון בפרצוף. התחלתי לבכות ואז ראיתי את אבא שלי עומד מולי, הוא התיישב לידי וליטף אותי. חיבקתי אותו חזק! לא רציתי לעזוב אותו. ״קייט?״ הוא שאל אותי בקול רך. ״כן?״ אמרתי לו כשאני מסתכלת לו בעניים. ״את תהיי בסדר?״ הוא שאל אותי וחיכה לתשובה ממני. ״כן אני אהיה בסדר אבא״ אמרתי לו חייכתי חיוך מזויף. ״אם את רוצה אז אני יכול להעביר אותך לבית ספר אחר..״ הוא כשהוא מעביר את השיער שלי למאוחרי האוזן. ״לא אבא.. זה בסדר״ אמרתי לו ועליתי לחדר. כיביתי את הפלאפון והלכתי לישון, לא רציתי לדבר עם אף אחד. קמתי בשעה 17:00 וקיבלתי הודעה, ״בואי לרחוב ברודווי בשעה 17:30״
״מי זה?״ השבתי לאותו אחד או אחת. ״תאמיני לי שאת צריכה לשמוע מה יש לי להגיד על חבר שלך״ הוא השיב לי בתגובה. לא ידעתי מי זה או למה הוא רוצה לספר לי משהו על קאי אבל הסקרנות פשוט אכלה אותי אז הלבשתי מהר, לקחתי תיק קטן עם פלאפון ותרסיס פילפל למקרה שאצטרך לברוח, יצאתי מהמכונית והגעתי לרחוב, הכל היה חשוך והתחרטתי שבכלל יצאתי, מה חשבתי לעצמי? הלכתי בחזרה לאוטו אבל אז שמעתי קול שקורא לי. ״קייט?״ הקול היה ממש מוכר לי. איש עם קפוצ׳ון שחור התהלך אליי, רציתי להוציא את תרסיס הפילפל אבל אז הוא הוריד את הכובע של הקפוצ׳ון וזה היה.. ליאם! ״ליאם? מה אתה עושה כאן?״ שאלתי אותו. ״אני זה ששלח לך את ההודעה קייט..״ הוא אמר בקול רציני. ״אני גם ככה לא יאמין לשום מילה שתצא מהפה שלך״ אמרתי והסתובבתי אבל הוא החזיק את היד שלי בחוזקה. ״תעזוב אותי ליאם!״ אמרתי לו כשהוא ממש הכאיב לי ביד. אבל הוא לא עזב. הוצאתי את תרסיס הפילפל אבל הוא העיף לי אותו מהיד ונתן לי סטירה חזקה, ראיתי רק שחור באותו הרגע.
פקחתי את העיניים וראיתי שאני במקום שהיה נראה לי כמו מרתף וליאם ישב לידי עם בקבוק של אלכוהול שהיה כמעט גמור. קמתי במהרה והתחלתי לרוץ אבל הוא משך לי בשיער. ״תעזוב אותי כבר ליאם!״ אמרתי לו בבכי. ״יש לך שתי אפשרויות, או שתבלי איתי את הלילה או ש..״ הוא אמר והוציא סכין גדולה, הוא חייך אליי חיוך גדול ובחן אותי מכף רגל עד ראש. ״אתה פשוט חולה נפש!״ אמרתי לו ועוד זרם של דמעות ירד.. הבחנתי בתיק שלי שהיה זרוק על הרצפה וידעתי שהפלאפון שלי שם. ״טוב רק תן לי לחשוב..״ אמרתי כשבעצם רציתי להתקשר למישהו שיציל אותי. ״יש לך דקה בידיוק״ הוא אמר והלך לשבת על הכסא שהיה שם עם הגב אליי, היה לי מזל שהוא לא הסתכל, הלכתי בזהירות אל התיק וחייגתי אל קאי, אבל הוא לא ענה, חייגתי עוד פעם אבל ליאם הסתובב אליי ואני במהירות עזבי את הפלאפון על הרצפה ולמזלי הוא לא ראה בכלל. ״הזמן שלך נגמר״ הוא אמר לי כשהוא מסתכל עליי. ״אני מעדיפה למות במקום להיות איתך הלילה.״ עניתי לו כשהבנתי שאין שום סיכוי שאני יוצאת מזה. ״אוקיי זאת הבחירה שלך״ הוא אמר והחזיק את הסכין בידיים שלו, צרחתי כמו משוגעת, פחדתי, ידעתי שאני עומדת למות עכשיו..
-נקודת מבט של קאי-
שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל וזה היה מקייט, ראיתי שהיא התקשרה אליי עוד שיחה ממקודם ועניתי לה. ״הלו?״ אמרתי מחכה לתשובה. ״ליאם בבקשה תעזוב אותי! דיי!״ שמעתי את קייט בוכה, שמעתי כלים מתנפצים ורעשים, באותו רגע ראיתי שחור בעיניים, לא ידעתי מה הוא עושה לה ״קייט?!״ שאלתי מהקו השני אבל כל מה ששמעתי היה רק צרחות..

סליחה שלא העלנו פרק כבר חמישה ימים, פשוט היה לנו עבודות ומבחנים לעשות.. מקוות שנהנתם מהפרק
נועה ונוראן