~פרק 12~

1.2K 28 7
                                    

עד שלפתע הבחנתי באלכסה (החברה לשעבר שלי שניסתה להרוג את קייט), ניסיתי להתחמק ממנה אבל כנראה שהיא הבחינה בי, ״היי קאי מה קורה?״ היא אמרה וניסתה לעשות קול סקסי אבל זה לא עבד לה, ״הכל היה בסדר עד שאת הגעת״ אמרתי לה בקול רציני ופשוט לא סבלתי אותה. ״אל תהיה כזה קשה קאי.. שנינו יודעים שעדיין אתה מרגיש אליי משהו״ היא התקרבה ולחשה לי באוזן, זה לא עשה לי כלום, אבל זה כן נתן לי תחושת בחילה. ״לא הבנת? תעזבי אותי בשקט״ אמרתי והסתובבתי כדי ללכת משם. ״טוב, אז כנראה שניתן לליאם לעשות את כל העבודה..״ היא אמרה בקול ערמומי ומגעיל. ״למה את מתכוונת כשאת אומרת שתתני לליאם לעשות את העבודה?״ הסתובבתי אליה ושאלתי אותה לא מבין למה היא התכוונה. ״אני מתכוונת שאם לא תעשה מה שאני ארצה ממך לעשות אז ליאם יפגע בקייט..״ היא אמרה לי והייתי כל כך מבולבל וכעוס עליה. ״את לא תעשי דבר כזה..״ אמרתי לה כשלא היה משהו אחר להגיד. ״אני לא יעשה את זה, ליאם יעשה.. טוב אז נראה לי שאתה כבר החלטת..״ היא אמרה מחייכת חיוך זדוני ומסתובבת כדאי ללכת משם. ״חכי רגע״ אמרתי לה ועצרתי אותה. לא רציתי לסכן את קייט, אני אוהב אותה יותר מידי בשביל זה, היא הדבר היה טוב שקרה לי, ואם אני צריך להיפרד ממנה כדי שיהיה לה טוב אז אני אעשה את זה.. ״מה אני צריך לעשות?״ שאלתי את אלכסה בלי חשק כשאני מסתכל על הרצפה. ״בתור התחלה, תיפרד ממנה ותגיד לה שזה פשוט לא עובד..״ היא אמרה לי מאושרת יותר מתמיד, וחשבתי לעצמי שאם זו ההתחלה אז מה יהיה בהמשך.. היא הסתובבה משם והלכה. כל מה שרציתי היה לבעוט במשהו! הייתי כל כך עצבני שיכולתי להרוג מישהו, החזרתי את האודם שקניתי לקייט למקום ונסעתי הביתה. קייט התקשרה אליי במשך כל היום ולא עניתי לה, לא יכולתי לדבר איתה..
-נקודת מבט של קייט-
התקשרתי אליו כל היום והוא לא ענה, אני חייבת להודות שהייתי מודאגת וגם קצת נעלבתי.. השעה כבר הייתה מאוחרת ולא יכולתי ללכת אליו הביתה אז הלכתי לישון והחלטתי שנסדר את הכל אחר כך. אבל בידיוק כשרציתי לישון שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל, כל כך קוויתי שזה קאי, הסתכלתי על המסך וראיתי שזאת האנה
הייתי מופתעת שהיא התקשרה ועניתי מהר. בהתחלה היה שקט והבנתי שהיא פשוט מפחדת לדבר. ״האנה?״ שאלתי מצפה לתשובה מהקו השני. ״קייט.. אני מצטערת..״ שמעתי אותה ויכולתי להרגיש שהיא עוד שנייה בוכה.. ״לא, אני זאת שצריכה לבקש סליחה, אני שפטתי אותך סתם, הוצאתי עלייך את העצבים שלי ו.. זה לא היה נכון״ אמרתי לה והתכוונתי לכל מילה שאמרתי. ״אני..אני.. לא בהיריון יותר..״ היא אמרה לי ובחרתי שלא לשפוט אבל לפני שהספקתי להגיד משהו היא התפרצה. ״זה טבעי.. ו..״ היא אמרה אבל התחילה לבכות אחרי זה, רציתי לחבק אותה ולהיות איתה באותו הרגע. ״זה בסדר האנה, זה בסדר.. אני מבינה אותך״ אמרתי לה כשלא ידעתי ממש מה להגיד.. ״אוקיי, אז נדבר מחר״ היא אמרה ויכולתי לשמוע שהיא עדיין בוכה. ״אוקיי.. לילה טוב האנה״ אמרתי וסיימתי את השיחה. הייתי עצובה בשבילה, שהיא הייתה צריכה לעבור את כל זה, והייתי מודאגת לגביי קאי, ובקושי הצלחתי לישון מרוב מחשבות. למחרת בבוקר קמתי מהמיטה וניסיתי להתקשר לקאי עוד פעם אבל הוא לא ענה.. הלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים. הפנים שלי נראו די טוב היום אז לא שמתי מייקאפ. שמתי קצת פודרה, איילינר, קצת סומק ואודם ממש חלש. לבשתי טייץ שחור עם סריג אפור ונעלתי נעלי אדידס גבוהות בצבע שחור. סידרתי קצת את השיער והכנתי לעצמי נס, נכנסתי למכונית ונסעתי לבית הספר בדרך אספתי את האנה. ״היי״ אמרתי לה כשהיא נכנסה למכונית. היא פשוט הסתכלה עליי וחיבקה אותי חזק. התאפקתי שלא לבכות וחייכתי אליה. דיברנו קצת במכונית, ״אז מה קורה עם קאי?״ היא שאלה אותי בסקרנות ״אנחנו זוג״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן. היא הסתכלה עלי מופתעת, ״מה?! מזל טוב!״ היא אמרה בקול גבוה וחייכה חיוך ענק. ״אבל הוא לא עונה לי לפלאפון כבר מאתמול ואני קצת מודאגת״ אמרתי לה כשאני פחות נלהבת. ״זה בטוח כלום.. אולי קרה לו משהו״ היא אמרה ונהייתי יותר רגועה. הגענו לבית הספר ורק חיפשתי את קאי בעיניים שלי, ואז ראיתי אותו מוציא משהו מהלוקר ורצתי אליו. ״קאי, למה לא ענית לפלאפון? כל כך דאגתי״ אמרתי וחיבקתי אותו אבל הוא לא חיבק אותי בחזרה. ״מה קרה?״ שאלתי אותו כששחררתי אותו מהחיבוק שלי. ״זה פשוט לא עובד..״ הוא אמר רציני, ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון. ״מה זאת אומרת? אני לא מבינה״ אמרתי לו מבולבלת. ״אנחנו, זה לא עובד, אני לא מרגיש אליך כלום קייט..״ הוא אמר והסתכל על הרצפה. הסתכלתי עליו, הייתי כל כך שבורה, לא ידעתי מה להגיד או מה לעשות, דמעות הצטברו בעיניים שלי ופשוט לא יכולתי להסתכל עליו. ״אוקיי... זאת הייתה טעות, אני כל כך מטומטמת״ אמרתי לו כשהדמעות זרמו מהעיניים שלי ולא רצו לעצור. ״קייט..״ הוא אמר והסתכל עלי, לא יודע מה לעשות. ״פשוט תעזוב אותי..״ אמרתי לו ורצתי משם הלכתי לשבת בספסל במקום שאני תמיד הולכת אליו כשאני עצובה.. פשוט פרקתי את זה.. לא הבנתי למה הוא אמר את זה, חשבתי שהוא אהב אותי. הרמתי את הראש שלי לשנייה והבחנתי במורה מריה מסתכלת עליי, לא הבנתי למה היא תמיד מסתכלת עליי ובוחנת אותי בצורה מוזרה כל כך. רמתי והחלטתי ללכת לדבר איתה. ״שלום גברת נלסון״ אמרתי לה כשאני מסתכלת עליה, ראיתי שהיא מסתכלת עליי בצורה מוזרה, לא יכולתי להסביר את המבט שלה. ״שלום קייט, אני יכולה לעזור לך במשהו?״ היא אמרה וחייכה אליי, החיוך שלה היה מוכר, אני לא יודעת מאיפה אבל זה היה מוזר. ״כן.. אני רציתי לשאול אותך.. אהמ..״ לא ידעתי איך לשאול אותה את זה. ״קייט? יש לך הורים?״ היא שאלה אותי. ״יש לי אבא, אמא שלי עזבה אותי כשהייתי קטנה.״ אמרתי לה וזה העציב אותי רק מלדבר על זה. ״אה.. ואת מסתדרת אם אבא?״ היא שאלה אותי עם קול עצוב קצת. ״כן.. הכל בסדר״ אמרתי לה, לא יכולתי להגיד את מה שאני באמת חושבת, זה שהוא תמיד עוזב אותנו בשביל לעבוד. המורה דיברה איתי קצת עלי ועל החיים שלי, היה לי ממש כיף לדבר איתה, הרגשתי שהשיחה ממש זורמת איתה.
-נקודת מבט של קאי-
הייתי כל כל שבור מזה שהייתי צריך לעשות לה את זה, לא רציתי את זה אבל גם לא רציתי שהיא תפגע. הלכתי בדרך לכיתה ונתקלתי באלכסה. היא נראתה ממש שמחה, כנראה שראתה מה קרה ביני לבין קייט. ״יפה מאוד! כנראה שבאמת אכפת לך ממנה..״ היא אמרה לי וליטפה את הלחי שלי ואני מיהרתי ולהזיז אותה. היא נראתה דיי עצבנית. ״אוקי, אז עכשיו תבקש ממנה סליחה ותחזרו להיות זוג..״ היא אמרה לי והייתי טיפה מופתע ממה שהיא אמרה.. היא באמת אוצה אני וקייט נחזור להיות ביחד? ״ואז תבגוד בה״ היא אמרה וחייכה חיוך ערמומי. הייתי צריך לדעת שזה מה שיקרה, הייתי כל כך עצבני עליה! ״למה את עושה את זה?! אני ניפרדתי ממנה כבר!״ צעקתי עליה. ״אני רוצה שהיא בחיים לא תרצה אותך בחזרה! שהיא תהיה כל כך פגועה שהיא תשנא אותך״ היא אמרה לי ועדיין חייכה כאילו קיבלה מיליון דולר. שפשפתי את הראש מאחורה והייתי כך כך עצבני. ״יש לך עד מחר״ היא אמרה והלכה משם מתעופפת במסדרון. לא יכולתי לסבול אותה יותר. החלטתי ללכת הביתה, אבל בדיוק כשרציתי ללכת ראיתי את קייט. היא הסתכלה עליי בכעס והמשיכה ללכת משם. ״קייט חכי רגע״ אמרתי לה והחזקתי בזרוע שלה. ״תעזוב אותי קאי״ היא אמרה וניסתה להשתחרר מהאחיזה שלי. ״אני מצטער.. אני הייתי עצבני והוצאתי עלייך את העצבים שלי. לא התכוונתי למה שאמרתי.. אני אוהב אותך.״ אמרתי לה כשהסתכלתי לה בעיניים. ״קאי, אתה פגעת בי..״ היא אמרה כשעיניה התמלאו דמעות. ״לא התכוונתי.. תסלחי לי בבקשה״ אמרתי לה כשבאמת שהתכוונתי לזה. ״אני לא יודעת קאי..״ היא אמרה כשהסתכלה על הרצפה. ״תסתכלי עליי״ אמרתי לה כשהרמתי את הראש שלה אליי והיא הסתכלה בעיניים שלי. היינו כל כך קרובים, התקרבתי אליה והצמדתי את השפתיים שלי לשלה, נישקתי אותה לאט והיא לא ניסתה לעצור אותי. התנתקנו מהנשיקה והיא חייכה אליי, חייכתי אליה בחזרה וחיבקתי אותה. לא רציתי לפגוע בה, אם ליאם אפילו ינסה להתקרב אליה אני לא יודע מה אני יעשה לו. החלטתי שאני לא פוגע בה יותר. זה יותר מידי קשה לי.
-נקודת מבט קייט-
הייתי בדרך חזרה מבית הספר במכונית והייתי כל כך שמחה שקאי לא באמת התכוון למה שאמר, אני יודעת שאף אחת לא הייתה סולחת לחבר שלה בקלות כזאת אם הוא היה עושה לה את זה, אבל אני הרגשתי שהוא באמת התכוון לעל מילה שאמר כשהתנצל בפניי. כשהגעתי הביתה שמעתי מהסלון את הקול של דין ועוד קול שמדבר איתו, זה היה הקול של אבא. רצתי לסלון וראיתי אותם מדברים ביניהם, הם הסתכלו עליי מחויכים. ״אבא!״ אמרתי והלכתי לחבק אותו. ״חזרת מוקדם יותר ממה שאמרת״ אמרתי כשהתנתקתי מהחיבוק איתו. ״את לא שמחה שחזרתי?״ הוא שאל אותי מחויך. ״ברור שאני שמחה״ עניתי לו. דיברתי איתו קצת על כל מה שקרה כשהוא לא היה פה.
האנה באה כדי לישון אצלי, ראינו סרטים ודיברנו והיה ממש כיף. כשהלכתי לישון ראיתי שקאי שלח לי הודעה. ״לילה טוב אהובתי״ קראתי את ההודעה וחייכתי, הלכתי לישון מאושרת ומחויכת. קמתי בבוקר כשהרגשתי כרית נצמדת על הפרצוף שלי. פקחתי את העיניים וראיתי את האנה עם כרית בידיים מצחקקת וממשיכה לתת לי מכות עם הכרית החזקתי את הכרית שהייתה לידי וחברתי בה עם הכרית שלי. עשינו מלחמת כריות וזה החזיר בי זכרונות יפים שהיה לי איתה. אני כל כך שמחה שהיא חברה שלי שראינו שהשעה כבר מאוחרת מהרנו להתארגן לבית הספר. אני לבשתי שורט שחור עם חולצת וי לבנה. האנה לבשה ג׳ינס ככה וקרוע עם חולצה ומעליה ג׳קט עור שחור. נעלנו נעליים, אני נעלתי אולסטר לבנים נמוכים והאנה נעלה מגף קצר שחור. יצאנו לבית הספר ולמזלנו הספקנו להגיע לשיעור הראשון לפני שהיה צלצול.
-נקודת מבט קאי-
בצלצול להפסקה יצאתי כדי לחפש את קייט, אבל נתקלתי באלכסה, היא ממש נמאסת עליי. ״אתה יודע מה לעשות היום נכון?״ היא אמרה וחייכה חיוך ערמומי כמו תמיד. ״אני לא עושה את זה יותר אלכסה״ אמרתי לה כשאני מנסה להשתחרר ממנה וללכת. ״אתה אומר שאתה רוצה שהיא תפגע?״ היא אמרה ושילבה ידיים. ״ליאם לא יעז לפגוע בה, כי אני אשמור עליה״ אמרתי לה בביטחון ואני זה שחייכתי הפעם. ״אתה תצטער על זה״ היא אמרה והלכה משם עצבנית. אני המשכתי לחפש את את קייט ובמקום זאת ראיתי את האנה. ״היי, את יודעת במקרה איפה קייט?״ שאלתי אותה. ״היא נכנסה לשירותים אבל היא תצא בכל שנייה״ היא אמרה והצביעה על שירותי הבנות. האנה נכנסה לשירותי הבנות. הרגשתי יד מחזיקה לי ביד וראיתי את אלכסה. היא שמה את הידיים שלי סביב המותניים שלה ונישקה אותי. ניסיתי להתנתק מהנשיקה אבל היא פשוט הצמידה אותי אליה בכל הכוח. ״קאי!״ שמעתי את הקול של קייט והצלחתי להתנתק מהנשיקה. ״קייט זה לא מה שאת חושבת״ אמרתי לה וראיתי שעיניים שלה מתמלאות בדמעות. ״לא! זה בידיוק זה שאני חושבת שזה״ היא אמרה בבכי וברחה משם. התכוונתי לרוץ אחריה אבל האנה עצרה אותי. ״למה אתה עושה את זה?! כיף לך לראות אותה ככה?!״ היא צעקה עליי והלכה. כולם הסתכלו עלי ואני פשוט ברחתי משם. ישבתי בחדר מוזיקה שהיה ריק . זה לא הוגן..

סליחה שלא העלנו פרק בימים האחרונים , בגלל זה כתבנו פרק ארוך היום. מקוות שתאהבו.
נועהונוראן

I need you-עבריתजहाँ कहानियाँ रहती हैं। अभी खोजें