כבר הייתי בסיטואציה הזאת. ריח הגשם התערבב עם האדים בחלון, ושוב שמעתי את ההורים של ריקי צורחים ורבים למרות שהם לא היו בבית. הזמן הפך לעיסה ויש לי תחושת דה ז'ה וו. פתחתי את הדלת.
חושך.
ושיער אדום.
אלכס נראה יותר מאיים בפעם השניה.
"אתה מתרגש? זה יעבור," אמר אלכס בלעג, המילה שלך התגלגלה לו על הלשון בצורה עקומה. הוא גנב מידי את הפלאפון וזרק אותו על הספה מעבר לדלת, "רק למקרה שתנסה להזעיק עזרה."
הרהרתי לרגע. "אתה האקס של ריקי, נכון?"
לא הצלחתי לפענח את המבט שלו, אבל לא הייתה לו סיבה להיות מופתע. מכיוון שאני לא ריקי זה ערער אותו והוא נתן לי מבט אזהרה. כאילו מציצים עלינו כל האנשים מהחלונות ואני מסוגל לחשוף את הסוד שלנו בטעות. "תקשיב, חכמולוג, בזבזת שאלה אחת, " הוא ענה באיום. "כדאי לך שהשתיים האחרונות יהיו שוות את זה. "
הגרון שלי עלה באש.
לא עברה דקה כשהוא תפס את היד שלי ואמר "אנחנו מבזבזים זמן, קדימה, קדימה, קדימה!" לא ניסיתי להתנגד. זה כל כך אירוני שהוא נהנה בסתר ליבו להיות בריון, כמו שאני נהניתי להיות בריון לריקי. ועוד יותר אירוני זה שהוא נוקם בשם האקס שאין לו אומץ לנקום בי. או שכן? מה שמחזיר אותי לשאלה - למה שאלכס יהיה מוכן לנקום למען האקס שלו.
אולי טעיתי כמה פעמים בחיים שלי, אבל לא בפעם הזאת: אקסים נוקמים אחד בשני, לא באויבים שלהם. מה אם לאלכס עדיין יש רגשות לריקי ואיפה זה שם אותי ביניהם? לא הייתי יכול לשאול אותו, ולא הייתה לי ברירה לשמור את שתי השאלות הכי קשות שיש לי לסוף. לקחתי נשימה עמוקה ואזרתי אומץ מול אלכס. "מה אתה מתכוון לעשות לי?"
זאת הייתה השאלה השניה.
הבטתי במנורות הרחוב כאילו הן עלו בלהבות והכל הפך לאור אחד של הבזק זכרונות.
וזה מה שזכרתי בהבזק; ריקי סאקר. כולם קראו לו ככה במשך שנים, עד כיתה ח'. מגיע לו כינוי החיבה הזה, פראייר במילים אחרות כי הוא אף פעם לא החזיר לבריונים שמרביצים לו. השמועה אומרת שהוא היה כל כך שברירי וחלש שבזמן שהשמש הייתה גבוה בשמים, הוא הסתנוור כאילו התפשט לו כתם אדום בגוף וכאילו הוא נמס לגמרי. מוזר.
כמה ילדים הדפיסו תמונה של השמש ותלו בכל מקום בבית ספר. בשנה שעברה הבדיחה הזאת שריקי יכול להסתנוור מתמונה של שמש התפשטה כמו מגיפה בכל בית הספר וכשעברו לידו החטיפו לו מכות במרפקים, ברגליים, ובגב. אני זוכר שהייתי חי בשביל החרא הקורע הזה.
אלכס ענה באיחור. "אני לא יודע. אולי...נראה לי...לנצל את החסינות שלך."
"מה?!" אלכס העיר אותי מההבזק.
YOU ARE READING
23 - עשרים ושלוש
Mystery / Thriller"לפעמים נדמה לי שאני קורבן של נסיבות. לפעמים נדמה לי שאתה מפלצת. אבל אתה היחיד שיכול לספר את הסיפור הזה", אמר ריקי לבריון שלו, סאם, כעבור 23 ימים בתחילת הפגישה. אבל האם סאם באמת יכול לספר את הסיפור הזה? סיפור על בריונות מנקודת מבט הפוכה (תוכן רגיש)
