אבל למרות ההשתוקקות משהו ניקר בראשי ללא הפסק כציפור נקר עקשנית, ודרש ללחוש לי שאני לא יכול להתחתן עם מייקל. לאחר מספר סיבובים במלון מצאתי את עצמי נוסע הרחק ממנו למרות הרצון שלי לשוב לסוויטה, לא ידעתי מה אני מנסה להרוויח מהבריחה הזו אך משהו בדברים של שון רגע לפני שעזבתי את החדר הדליקו לי נורה אדומה ובוהקת.
הרגשתי שהישבן שלי מאס מהישיבה על הספסל הקר. נעמדתי והסתכלתי על שלט הקזינו לצידו ישבתי בשעה האחרונה, היה זה שלט עגול שזהר בצבעי אדום וכתום שבלטו על רקע הרחוב המחשיך. נזכרתי איך תמיד בסרטי הקומדיה הרומנטית הגבר המתוסכל שקיבל רגליים קרות נכנס לאזור ההימורים ושם מישהו משנה את דעתו עם הצעה חכמה. קיוויתי שגם בחיים האמיתיים זה יכול לקרות.
המקום היה יותר קטן ממה שתיארתי לעצמי אולי כי בדרך כלל כשחושבים על קזינו המקום הראשון שעולה הוא לאס וגאס שהייתה רחוקה מידי מלוס אנג'לס. למרות זאת הצבע האדום שלט במקום כפי שציפיתי - היו בו מכונות הימורים שונות, משחקי קלפים, ובניגוד לציפיות שלי האנשים שהשתתפו בהם לא בהכרח לבשו חליפות.
בצידו הימני של המקום עמדה עמדת בר צדדית מצוחצחת עשויה עץ עם גימור מודרני. עשיתי את דרכי אליה והתיישבתי על אחד מכיסאות הבר הגבוהים. הסתכלתי על הגבר שעמד מאחוריה וניקה את הדלפק, הוא היה רחב כתפיים בעל שיער שחור קצוץ ולבוש בחולצה שחורה עם לוגו המקום.
"תפוזים, אני עם רכב." עניתי בשקט, ניסיתי לשכנע את עצמי לחייך אך ללא הצלחה, הקול שלי יצא באופן שבור וחנוק מדמעות שאיימו לשוב לעיניי.
"ממה שאני זוכר אתה חובב אלכוהול לא קטן בכלל ולא אכפת לך אם אתה עם רכב או לא." קול גברי נשמע לפתע. הוא היה מתנשא, נדף מדבש באופן מוגזם עד מעורר בחילה, והעלה לי את כל הדברים שלא רציתי לחשוב עליהם.
עצמתי את עיניי בחוזקה לפני שסובבתי את ראשי אל כיוון הקול בחוסר אמונה מוחלט. התפללתי לדדפול וספיידרמן שהאוזניים שלי החליטו לשחק איתי משחק מרושע, שהאדם שדיבר אלי אינו האחד שאני חושב.
אך כמובן שהתפילות לא עזרו; "לוקאס." מלמלתי את שמו באי נוחות כאשר עיניי הוכיחו לי את העובדה שניסיתי להכחיש. הרגשתי את גופי מתקשח, שילבתי את אצבעות ידיי אחת בשניה בניסיון נואש לשמור על היציבות שלי ובלעתי את הרוק שלי. זה אכן היה הוא, האדם האחרון שרציתי להיות לצידו באותו הרגע, האדם שלחץ על ההדק של הפעולה או הטעין את הכדור. "מ-מה אתה עושה פה?" גמגמתי.
הברמן הניח לפני תחתית עליה את כוס מיץ התפוזים שלי והלך לצידו השני של הבר הרחק משנינו. לוקאס לעומתו קם ממקומו שהיה במרחק כיסאות ספורים משלי ובחר להתיישב במקום הפנוי לצידי. נרתעתי באופן כמעט מיידי וקיוויתי שמדובר בסיוט בלבד שאינני מצליח להתעורר ממנו.
![](https://img.wattpad.com/cover/198988497-288-k643064.jpg)
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...
פרק 43 - החבר הכי טוב שלי לנצח!
Start from the beginning